האם יש תועלת לטיפול ב-Candesartan בחולים לאחר אירוע מוחי? (מתוך כנס ה-ESC)

 

מתוצאות ארוכות-טווח של מחקר SCAST (Scandinavian Candesartan Acute Stroke Trial) עולה כי הפחתת לחץ הדם עם Candesartan אינה משפיעה לטובה על שיעור מחלות כלי דם או שיעורי תמותה בחולים עם אירוע מוחי חד.

מהתוצאות העיקריות של מחקר SCAST, שפורסמו בשנת 2011, עלה כי אין תעולת לטיפול בן שבעה ימים ב- Candesartan, במינון שהועלה עד 16 מ”ג ליום, בכל הנוגע לתוצאי הסיום העיקריים, שכללו שילוב של מחלות כלי דם לאחר שישה חודשים ותוצאות תפקודיות לאחר שישה חודשים. למעשה, תועדה מגמה לא-משמעותית של החמרה בתוצאות עם הטיפול התרופתי (יחס סיכון של 1.09).

מהתוצאות ארוכות הטווח לאחר שלוש שנים, שהוצגו במהלך כנס ה-ESC (European Stroke Conference) עולה כי אין הבדל מובהק סטטיסטית בין שתי הקבוצות בשיעור מחלות כלי דם, אם כי תואר שיפור קל בקבוצת המטופלים ב- Candesartan. באשר לשיעורי התמותה התוצאות היו נייטראליות.

בהצגה נפרדת שהתמקדה בתת-קבוצה של חולים ממחקר SCAST עם אירוע מוחי המורגי חד, גם לא מצאו החוקרים השפעה מועילה לטיפול ב- Candesartan באוכלוסיה זו לאחר שישה חודשים.

מבין 274 החולים עם אירוע מוחי המורגי, 144 חולים טופלו ב- Candesartan ו-130 טופלו בפלסבו. מהערכת מאפייני החולים בתחילת המחקר עלתה שכיחות גבוהה יותר של פרפור פרוזדורים וסוכרת בקבוצת המטופלים ב- Candesartan.

בתת-קבוצה של חולים עם אירועים המורגיים, טיפול בן שבעה ימים ב- Candesartan לווה בהפחתה איטית והדרגתית של 4 מ”מ כספית בלחץ הדם. התוצא הוסקולארי המשולב (תמותה עקב מחלות כלי דם, אירוע מוחי או אוטם שריר הלב) תועד בשיעור דומה של חולים בשתי הקבוצות.

בנוסף, בקרב מטופלים ב- Candesartan תועדו תוצאות תפקודיות גרועות יותר, לפי מדד mRS (Modified Rankin Score), בהשוואה לתוצאות במטופלי פלסבו (יחס סיכויים של .1.61, p=0.04).

מתוך כנס ה-ESC

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן