מה בין תדירות ביצוע פעילות גופנית ובין הסיכון לאירועים מוחיים? (Stroke)

במאמר שפורסם בכתב העת Stroke מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ביצוע פעילות גופנית בתדירות נמוכה מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות אירועים מוחיים. מהנתונים עלה כי במשתתפים שאינם פעילים גופנית נרשמה עליה של 20% בסיכון לאירועים מוחיים, בהשוואה לאלו שהתעמלו ארבע פעמים בשבוע, או יותר, ובאלו שהתעמלו 1-3 פעמים בשבוע

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פעילות גופנית קבועה הינה המלצה חשובה למניעת אירועים מוחיים. במחקר הנוכחי הם בחנו את הקשר בין דיווח עצמי אודות פעילות גופנית והיארעות אירועים מוחיים במחקר REGARDS (Reasons for Geographic and Racial Differences in Stroke).

מחקר REGARDS כלל כ-30,000 שחורים ולבנים בארצות הברית, בגילאי 45 שנים ומעלה, עם מעקב כל שישה חודשים אחר אירועים מוחיים. החוקרים לא כללו חולים עם אירוע מוחי קודם, כך שבסופו של דבר נכללו בסקירה כ-27,000 משתתפים שדיווחו על תדירות פעילות גופנית אינטנסיבית בתחילת המחקר, לפי שלוש קטגוריות: ללא פעילות גופנית (חוסר פעילות גופנית), 1-3 פעמים בשבוע ו-4 פעמים בשבוע ומעלה. אירועים מוחיים ואירועים איסכמיים חולפים זוהו במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 5.7 שנים. ניתוח סטטיסטי נועד לבחון את הקשר בין דיווח עצמי על הרגלי פעילות גופנית ובין הסיכון להיארעות אירועים מוחיים.

33% מהמשתתפים דיווחו על חוסר פעילות גופנית וזו לוותה ביחס סיכון של 1.20 לאירועים מוחיים. תקנון למשתנים דמוגרפיים וסוציו-אקונומיים לא השפיעה על יחס הסיכון הנ”ל, אך תקנון נוסף לגורמי סיכון מסורתיים לאירועים מוחיים (סוכרת, יתר לחץ דם, מדד מסת גוף, צריכת אלכוהול ועישון) הפחיתה מעט את הסיכון הנ”ל (יחס סיכון של 1.14, P=0.17).

החוקרים לא זיהו קשר מובהק בין תדירות פעילות גופנית ובין הסיכון לאירועים מוחיים לפי מין, למרות שזוהתה מגמה של סיכון מוגבר בגברים שדיווחו על פעילות גופנית בתדירות של 0-3 פעמים בשבוע, בהשוואה לאלו שדיווחו על פעילות בתדירות של 4 פעמים בשבוע, או יותר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי פעילות גופנית בתדירות נמוכה מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות אירועים מוחיים, כאשר כל השפעה של פעילות גופנית על אירועים מוחיים מתווכת ככל הנראה דרך הפחתת גורמי סיכון מסורתיים.

Stroke, July 18, 2013

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן