האם דיאטה עתירת-סיבים מגנה מפני אירועים מוחיים? (Stroke)

מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת Stroke עולה כי הגדלת כמות הסיבים בדיאטה עשויה להפחית את הסיכון לאירועים מוחיים. החוקרים מצאו כי לאורך הטווח של הצריכה התקינה של סיבים, עם כל תוספת שבעה גרם ליום, חלה ירידה של כ-7% בסיכון לאירועים מוחיים.

מחקרים קודמים מצאו כי סיבים בתזונה עשויים לסייע בהפחתת גורמי סיכון לאירועים מוחיים, כולל לחץ דם גבוה ורמות LDL מוגברות. החוקרים בחנו את הנתונים משמונה מחקרי עוקבה מארצות הברית, אירופה, אוסטרליה ויפן, שפורסמו בין השנים 1990-2012, עם למעלה מ-200,000 משתתפים. משך המעקב נע בין 8-19 שנים, ומספר המקרים נע בין 95 אירועים מוחיים פטאליים ל-2,781 אירועים מוחיים.

החוקרים זיהו קשר הפוך בין סך צריכת הסיבים בתזונה ובין הסיכון לאירועים מוחיים (אירועים המורגיים ואיסכמיים). הסיכון היחסי עם כל עליה של שבעה גרם ליום עמד על 0.93, עם עדות מסוימת להטרוגניות בין המחקרים.

ארבעה מחקרים דיווחו על הסיכון לאירועים מוחיים והחוקרים זיהו השפעה מגנה לסך צריכת הסיבים בתזונה הן בנשים יפניות (יחס סיכון של 0.73) והן בגברים שבדים (יחס סיכון של 0.69). במחקר Nurses’ Health Study, הערכת הסיכון עמדה על פחות מ-1, אך רווח בר-סמך היה רחב, עדות לאי-ודאות באשר לתפקיד של סיבים בקבוצה זו. לא נמצא קשר במדגם גברים מעשנים.

שלושה מחקרים דיווחו על אירועים מוחיים המורגיים, עם עדות להשפעה מגנה שתועדה במחקר אחד לאירוע מוחי המורגי תוך-מוחי בנשים יפניות.

הקשר בין צריכת סיבים בתזונה היה ליניארי, כך שאפילו עליה קטנה בצריכה עשויה להשפיע על הסיכון ארוך הטווח לאירועים מוחיים.

החוקרים לא מצאו קשר בין סיבים מסיסים ובין הסיכון לאירועים מוחיים ולא היו ברשותם מספיק נתונים בנוגע לסיבים לא-מסיסים בכדי להסיק מסקנות חד-משמעיות.

Stroke. Published online March 28, 2013

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן