האם קפה או תה ירוק מספקים הגנה מפני אירועים מוחיים? (Stroke)

צריכת קפה או תה ירוק עשויה לסייע בהגנה מפני אירועים מוחיים, כך עולה מתוצאות מחקר מבוסס-אוכלוסייה מיפן, שפורסמו במהלך חודש מרץ בכתב העת Stroke. מהמחקר עלה כי באלו ששתו קפה או תה ירוק בקביעות נרשמה ירידה של כ-20% בסיכון לאירועים מוחיים, בהשוואה לאלו ששתו לעיתים רחוקות משקאות אלו.

לדברי החוקרים, זהו המחקר הראשון בקנה מידה גדול להערכת ההשפעות המשולבות של קפה ותה ירוק על הסיכון לאירועים מוחיים.

מדגם המחקר כלל למעלה מ-82,000 יפנים מבוגרים בגילאי 45-65 שנים, ללא מחלת לב וכלי דם או מחלה ממארת בתחילת המחקר, שהיו במעקב ממוצע למשך 13 שנים. צריכת קפה ותה ירוק נבחנו על-סמך שאלוני תזונה עצמיים בתחילת המחקר.

במהלך מעקב של למעלה ממיליון שנות-אדם, החוקרים תיעדו 3245 אירועים מוחיים (1,964 אוטמים מוחיים, 1,001 דימומים תוך-מוחיים ו-460 דימומים תת-עכבישיים) ו-910 אירועים כליליים (489 אוטמים לבביים ו-28 מקרי מוות לבבי פתאומי).

מניתוח רב-משתנים עלה קשר הפוך בין צריכה רבה של קפה ותה ירוק ובין הסיכון למחלות לב וכלי דם ואירועים מוחיים. לדוגמא, באנשים ששתו לפחות כוס קפה אחת ביום נרשמה ירידה של 20% בסיכון לאירועים מוחיים, בהשוואה לאלו ששתו קפה לעיתים רחוקות.

באלו ששתו 2-3 כוסות תה ירוק ביום נרשמה ירידה של 14% בסיכון לאירועים מוחיים מכל סוג (יחס סיכון מתוקן של 0.86), ובאלו שצרכו לפחות 4 כוסות קפה נרשמה ירידה של 20% בסיכון (יחס סיכון מתוקן של 0.80), בהשוואה לאלו ששתו תה ירוק לעיתים רחוקות.

הפחתת הסיכון לדימומים תוך-מוחיים עמדה על 17% (יחס סיכון מתוקן של 0.83) עם צריכת כוס קפה אחת ביום, לכל הפחות, ועל 23% (יחס סיכון מתוקן של 0.77) עם צריכת שתי כוסות תה ירוק ביום, בהשוואה לאלו ששתו משקאות אלו לעיתים רחוקות.

החוקרים לא זיהו קשר בין צריכת קפה או תה ובין מחלת לב כלילית, בדומה לממצאים שעלו במחקרים קודמים.

Stroke. Published online March 14, 2013

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן