במאמר שפורסם בכתב העת Spine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ניווט כירורגי עם הדמיה תלת-ממדית תוך-ניתוחית עשויה לשפר את הדיוק הקליני של הצבת בורג בניתוחי עמוד שדרה. למרות שטכניקה זו עשויה להיות מלווה בחשיפה כוללת גדולה יותר לקרינה, בהשוואה לשיקוף, ניתן לצמצם את החשיפה התעסוקתית שכן הניווט נעשה ללא קרינה ואנשי הצוות יכולים להתמקם מאחורי מגן קרינה.
החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי, תצפיתי, במטרה לבחון את החשיפה לקרינה של המטופל ושל אנשי צוותי במהלך ניווט בעזרת טכנולוגיית מציאות רבודה בניתוחי עמוד-שדרה.
מדגם המחקר כלל 20 משתתפים שהופנו לניתוח עמוד-שדרה עם הכנסת בורג. החשיפה לקרינה של הצוות הרפואי נמדדה בזמן-אמת באמצעות מד קרינה אישי בזמן-אמת ונבחנה אל מול מדידות במקרה הגרוע ביותר של חשיפת איש צוות לקרינה (קבוצת ייחוס). הם תיעדו את החשיפה של המטופל לקרינה ואת מינוני הקרינה האפקטיביים.
החשיפה הממוצעת לקרינה של אנשי צוות עמדה על 0.21±0.06 µSv לכל פרוצדורה. יחס הקרינה הממוצע בין חשיפת איש הצוות ובין קבוצת הייחוס לכל פרוצדורה עמד על 0.05% וירד אל מתחת ל-0.01% לאחר השלמת פרוצדורות בודדות. מינון הקרינה האפקטיבי הממוצע לו נחשף מטופל עמד על 15.8±1.8 µSv וזו עמדה בקורלציה עם מספר החוליות שטופלו ומספר הדמיות Cone-Beam Computed Tomography. פרוטוקול מינון נמוך שימש בעשר הפרוצדורות האחרונות והוביל לירידה של 32% במינון האפקטיבי לכל גובה בעמוד השדרה.
ממצאי המחקר מעידים על ירידה משמעותית בחשיפה תעסוקתית לקרינה, בהשוואה לערכים המדווחים בספרות הרפואית. מד קרינה אישי בזמן-אמת תרם לאופטימיזציה מהירה ואימוץ אמצעי הגנה לאורך המחקר. למרות שהנתונים כללו הן Cone-Beam Computed Tomography לתכנון ניווט ואישור הצבת הבורג במהלך הניתוח, החוקרים זיהו חשיפה מעטה לקרינה, בהשוואה לנתונים בספרות הרפואית.
Spine. 2020;45(1):E45-E53
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!