שימוש סלקטיבי באנטיביוטיקה לטיפול בפגים בסיכון נמוך (כנס ה-Pediatric Academic Societies)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

שימוש סלקטיבי באנטיביוטיקה כתלות בסיבה ללידה עשוי להפחית חשיפה מיותרת לאנטיביוטיקה בקרב פגים בסיכון לאלח דם, כך טוען מחקר חדש שהוצג בכנס השנתי של ה- Pediatric Academic Societies. פגים שנולדו עקב צירים מוקדמים, קרע מוקדם של הקרומים ו/או זיהום של מי השפיר נחשבים לבעלי סיכון מוגבר לספסיס, ואסטרטגית הטיפול בהם כוללת לקיחת תרבית דם והתחלת אנטיביוטיקה אמפירית. עם זאת, גישה גורפת זו “עלולה להגדיל את החשיפה המיותרת לאנטיביוטיקה בקרב הפגים ועלולה להוביל לתוצאות בריאותיות שליליות בעתיד”.

מנתונים שעלו ממחקרים קודמים נצפה כי בקרב פגים שנולדו כתוצאה מצירים מוקדמים ו/או קרע מוקדם של הקרומים וטופלו באנטיביוטיקה פרופילקטית כנגד סטרפטוקוקוס B (GBS), ללא אינדקציה של זיהום מי השפיר, לא מומלץ לטפל באנטיביוטיקה אמפירית עקב הסיכון הנמוך של פגים אלו לספסיס.

כדי לזהות טוב יותר מצבים בהם ניתן להימנע ממתן אנטיביוטיקה בקרב פגים, החוקרים ערכו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי של פגים שנולדו בין השבועות ה-28-34 להריון. הפגים שהשתתפו במחקר היו פגים שסווגו כשייכים לקטגוריה של סיכון נמוך לזיהומים לידות שהתרחשו עקב צירים מוקדמים או קרע מוקדם של הקרומים, ללא זיהום מי שפיר ומתן פרופילקטי של אנטיביוטיקה ל-GBS וללא סימנים של חוסר יציבות קרדיווסקולרית או נשימתית לאחר הלידה. מתוך אוכלוסיית המחקר, 157 (46.2%) פגים קיבלו אנטיביוטיקה אמפירית זמן קצר לאחר הלידה ו-183 תינוקות (53.8%) לא קיבלו אנטיביוטיקה אמפירית.

גיל ההיריון הממוצע ומשקל הלידה היו נמוכים יותר באופן משמעותי בקבוצת האנטיביוטיקה האמפירית, אך לאחר התאמה למשתנים אלה, הגורמים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על תחילת הטיפול האנטיביוטי היו מתן אנטיביוטיקה פרופילקטית בזמן הלידה (יחס הסיכויים, 3.13); קרע מוקדם של הקרומים (OR, 3.75); שימוש בלחץ אוויר חיובי רציף (CPAP) בחדר הלידה (OR, 1.84); CPAP בקבלה ליחידה לטיפול נמרץ בילודים (OR, 1.94); התוויה מתרבית דם (OR, 13.72); וספירת דם מלאה עם יחס נויטרופילים לא בשלים לסך הנויטרופילים של מעל 0.2 (OR, 3.84).

המחקר הראה כי שלושה תינוקות (2%) בקבוצת האנטיביוטיקה סבלו מאלח דם עם תרבית חיובית ל-Escherichia coli, בהשוואה לאף אחד מהתינוקות בקבוצה שלא טופלה באנטיביוטיקה אמפירית. בנוסף, לא היו הבדלים משמעותיים בתוצאים בטווח הקצר בין שתי הקבוצות. לדברי החוקרים, מגבלות המחקר כללו את האופי הרטרוספקטיבי של המחקר וגודל המדגם בו. עם זאת, התוצאות שהוצגו תומכות בגישה סלקטיבית למתן אנטיביוטיקה לפגים, תוך התחשבות בנסיבות הלידה השונות.

לכתבה ב-Medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

מקור: degruyterbrill
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|07/06/2026

אפילו שחיתוך מושהה של חבל הטבור (Delayed Cord Clamping – DCC) הוא סטנדרט הטיפול המקובל עבור יילודים חיוניים בזכות יתרונותיו הקליניים כגון הגדלת נפח הדם ושיפור רמות ההמוגלובין, יישומו ביילודים שאינם חיוניים שרוי במחלוקת

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

עקומת גדילה בפגים

עקומת גדילה בפגים

מקור: Seminars in Perinatology
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|12/05/2026

המאמר מציג סקירה מקצועית ומקיפה של המלצות מומחים (הכוללות ארגונים כגון AAP ו־ESPGHAN) בנוגע ליעדי הגדילה של פגים (Preterm neonates), תוך שימת דגש על נטישת הגישה של ‘מידה אחת מתאימה לכולם’ לטובת הערכה מותאמת אישית

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן