נוגדי-דיכאון עשויים לסייע בהקלה על תסמיני PMDD (מתוך JAMA Psychiatry)

טיפול ב-Sertraline ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) עם הופעת תסמינים עשוי לסייע בהקלה על תסמיני PMDD (Premenstrual Dysphoric Disorder), בפרט בנשים בהן התסמין העיקרי הוא עצבנות, כך עולה מנתונים חדשים, שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry במהלך חודש ספטמבר.

במסגרת המחקר חולקו באקראי 252 נשים עם PMDD לטיפול ב-Setraline במינון גמיש (50-100 מ”כ ליום, 125 נשים) או פלסבו (127 נשים) עם הופעת התסמינים ועד לימים הראשונים של מחזור הווסת למשך שישה מחזורי ווסת.

תוצא הסיום העיקרי כלל שיפור במדד PMTS (Premenstrual Tension Scale), עם מדדים של 0-36, כאשר 35 מעיד על התסמינים החמורים ביותר.

תוצאי סיום משניים כללו שיפור במדדי IDS-C (Inventory of Depressive Symptomatology-Clinician Rated), לו מדד הנע בין 0-84 (כאשר 84 מעיד על התסמינים החמורים ביותר); מדד DRSP (Daily Record of Severity of Problemts), כאשר מדד גבוה יותר מעיד על התסמינים החמורים ביותר; מדד CGI (Clinical Global Impression); ומדד Michelson SSRI Withdrawal Symptoms Scale.

מדד PMTS הממוצע בתחילת המחקר בנשים שטופלו ב-Sertraline עמד על 22.3 ובנשים בקבוצת הפלסבו עמד על 21.4. מניתוח לפי כוונה לטפל עלה כי עד לתום תקופת המחקר, מדדי PMTS ירדו ל-11.7 בקבוצת ההתערבות ול-12.0 בקבוצת הפלסבו (p=0.06).

שיעורי התגובה לפלסבו היו משמעותיים.

בהשוואה לקבוצת הפלסבו, בנשים בקבוצת ההתערבות תועד שיפור גדול יותר במדד IDS-C; מדד DRSP ותת-מדד כעס/עצבנות. בנשים שטופלו ב-Sertraline תועדו גם שיעורי תגובה גבוהים יותר בהשוואה לנשים שטופלו בפלסבו (67% לעומת 52.4%).

מספר הימים הסימפטומטים בין הופעת התסמינים ועד התחלת הטיפול התקצר משמעותית בשתי הקבוצות. בקבוצת ההתערבות, השינוי הממוצע עמד על 0.7- ימים, ועם פלסבו, עמד על 1.0- ימים.

לא תועדו הבדלים בין הקבוצות במספר ימים סימפטומטים או במדדי Michelson SSRI Withdrawal Symptoms Scale.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בתלות במדד התסמינים, בנשים עם PMDD ייתכן ותהיה תועלת עם טיפול ב-SSRI במרווח הזמן שבין הופעת התסמינים ועד לימים הראשונים של המחזור החודשי.

JAMA Psychiatry. Published online September 9, 2015

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן