במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Obstetric and Gynecology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הסיכון לתמותת יילודים היה גבוה כמעט פי ארבע במקרים של לידה בבית עם מיילדת, בהשוואה ללידה בעזרת מיילדת בבית החולים. החוקרים שבחנו את הנתונים אודות כ-14 מיליון לידות בארצות הברית מוסיפים כי הסיכון לתמותה מוקדמת היה גבוה כמעט פי שבע בלידות בית, בהשוואה ללידות בבית החולים.
החוקרים בחנו את הנתונים בין השנים 2006-2009 והתמקדו במקרי לידה/תמותת יילודים מ-14 מיליון לידות בארצות הברית להערכת תמותת יילודים כוללת ומוקדמת לפי תנאי הלידה (בית חולים, מרכז לידה או בית) והצוות המלווה (מיילדת בבית חולים, רופא בבית חולים, מיילדות במרכז לידה, מיילדות בבית ומלווים אחרים בבית [מצבים דחופים]). תמותה מוקדמת הוגדרה כתמותה בתוך שבוע מהלידה, וכלל מקרי התמותה כללו תמותה עד גיל 28 ימים לאחר הלידה. החוקרים הגבילו את הסקירה ללידות במועד של תינוק יחיד (לאחר 37 שבועות לידה ומשקל יילוד של 2,500 גרם ומעלה) ללא עדות למומים מולדים.
הסיכון הכולל לתמותת יילודים היה גבוה יותר משמעותית בתינוקות שנולדו בבית בעזרת מיילדות, בהשוואה לאלו שנולדו בסיוע מיילדות בבית החולים (1.26 ל-1,000 לידות, יחס סיכון של 3.87 לעומת 0.32 ל-1,000 לידות, p<0.001). הסיכון ליילוד שיולד בעזרת רופאים בבית חולים היה גבוה יותר, בהשוואה לסיכון של תינוקות שיולדו בסיוע מיילדות בבית החולים, אך נמוך יותר בהשוואה לסיכון ללידה בסיוע מיילדת בבית (0.55 ל-1,000 לידות, יחס סיכון של 1.69).
הסיכון לתמותת יילודים מוקדמת היה גבוה יותר משמעותית באלו שיולדו בבית בסיוע מיילדות, בהשוואה לתינוקות שיולדו בבית החולים בסיוע מיילדות (0.93 ל-1,000 לידות, יחס סיכון של 6.6 לעומת 0.14 מקרים ל-1,000 לידות, p<0.001). הסיכון בתינוקות שיולדו בסיוע רופאים בבית החולים היה גבוה יותר, בהשוואה לאלו שיולדו ע”י מיילדות בבית החולים, אך נמוך יותר בהשוואה לסיכון ללידה בבית עם מיילדות (0.29 ל-1,000 לידות, יחס סיכון של 2.04).
שיעורי התמותה הגבוהים יותר במקרים בהם לקחו חלק רופאים בבית חולים, בהשוואה למיילדות בבית החולים, משקפים ככל הנראה את העובדה שרופאים בבית החולים מיילדים אוכלוסיות בסיכון גבוה יותר, בהשוואה למיילדות בבית החולים ומיילדים מקרים מסובכים.
חלק מהסיכון המוגבר בתינוקות שנולדו מחוץ לבית החולים נובע מהצורך בהתערבויות רפואיות, דוגמת ניתוח קיסרי דחוף או ניטור עוברי. תינוקות שנולדו בבית בסיוע מלווים אחרים היו בסיכון מוגבר לתמותה, עם שיעור של 15.42 ל-10,000 לידות וביילודים שיולדו בסיוע מיילדות בבית נרשמה עליה של 9.32 ל-10,000 לידות, בהשוואה ללידות עם מיילדת בבית החולים.
תמותת יילודים הייתה גבוהה עוד יותר במקרים של לידת תינוק ראשון ובאלו שילדו לאחר 41 שבועות היריון ומעלה.
בתינוקות שיולדו בבית בסיוע מיילדות לנשים בלידה ראשונה תועד סיכון מוגבר משמעותית לתמותת יילודים, בהשוואה לתינוקות שנולדו בסיוע מיילדת בבית חולים (2.19 ל-1,000 מקרים, סיכון יחסי של 6.74 לעומת 0.33 ל-1,000 לידות, p<0.001) ותמותת יילודים כפולה, בהשוואה לנשים שלא היו בלידה ראשונה (2.19 לעומת 0.19 ל-1,000 לידות, p<0.001).
לידה בבית בסיוע מיילדות לאחר 41 שבועות היריון ומעלה, לוותה גם כן בסיכון מוגבר לתמותת יילודים, בהשוואה ללידה בסיוע מיילדות בבית החולים (1.84 ל-1,000 לידות, סיכון יחסי של 6.76 לעומת 0.27 ל-1,000 לידות, p<0.001).
הדפוס של שיעורי התמותה המוקדמת היה דומה. תינוקות בכורים שיולדו בסיוע מיילדות בבית היו בסיכון גבוה יותר לתמותה מוקדמת, בהשוואה לאלו שיולדו בסיוע מיילדות בבית החולים (1.82 לעומת 0.13 מקרים ל-1,000 לידות, p<0.001) ושיעורי תמותת יילודים מוקדמת היו גבוהים כמעט פי שלוש, בהשוואה לאלו שנולדו לנשים שילדו בעבר (1.82 לעומת 0.66 ל-1,000 לידות, p<0.001).
לידה בסיוע מיילדת בבית לאחר 41 שבועות היריון ומעלה לוותה בסיכון מוגבר משמעותית לתמותת יילודים מוקדמת, בהשוואה ללידה בסיוע מיילדות בבית החולים (1.26 לעומת 0.12 מקרים ל-1,000 לידות, p<0.001).
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!