על פי כתבה שפורסמה ב-U.S.pharmacist, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) מהווה נטל בריאותי גלובלי משמעותי. אחד הסיבוכים השכיחים של המחלה הוא התלקחות אקוטית, סיבוך המאופיין בהחמרת תסמיני המחלה. אבחון התלקחות כרוך בשלילת גורמים אפשריים אחרים לתסמינים, כגון דלקת ריאות, תסחיף ריאתי והחמרה באי ספיקת לב. חומרת ההתלקחות נקבעת על פי הטיפולים הנדרשים:
- קלה – שימוש במרחיבי סימפונות קצרי טווח בלבד (SABA)
- בינונית – שימוש במרחיבי סימפונות וקורטיקוסטרואידים עם או בלי אנטיביוטיקה
- חמורה – טיפול בבית חולים או במחלקת חירום
הטיפול בהתלקחות כולל אנטיביוטיקה, קורטיקוסטרואידים ומרחיבי סימפונות. החיידקים הנפוצים ביותר הגורמים להתלקחות הם: Haemophilus influenzae, Moraxella catarrhalis, Streptococcus pneumoniae, ו-Pseudomonas aeruginosa. משך הטיפול האנטיביוטי המומלץ הוא עד 5 ימים.
קורטיקוסטרואידים מסייעים בשיפור החמצון, זמן ההחלמה, הפחתת הסיכון להישנות וקיצור משך האשפוז. הטיפול המומלץ הוא prednisone 40 מ”ג ליום למשך 5 ימים. מרחיבי סימפונות קצרי טווח הם אבן יסוד בטיפול, עם אפשרות להוסיף אנטגוניסטים מוסקריניים קצרי טווח (SAMA).
טיפולים לא תרופתיים כוללים תמיכה נשימתית, כאשר הנשמה לא פולשנית מועדפת על פני הנשמה פולשנית במקרים חמורים. טיפולים נוספים כוללים גמילה מעישון, חיסונים ותוכניות שיקום ריאתי, אשר עשויים לסייע במניעת התלקחויות עתידיות.
לרוקחים תפקיד חשוב בטיפול במטופלים עם התלקחות. הם מספקים ייעוץ על שימוש נכון במשאפים, משתפים פעולה עם הצוות הרפואי לאופטימיזציה של הטיפול התרופתי, מבטיחים שימוש מושכל באנטיביוטיקה, וממליצים על טיפולים לא תרופתיים קריטיים כגון חיסונים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!