המאפיינים של זיהום פולשני בקנדידה ביילודים / מאת פרופ’ ברנרד ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה

גורמי סיכון לזיהום פולשני בקנדידה כוללים טיפול אנטיביוטי קודם, נוכחות צנתר מרכזי או צינור הנשמה והמרכז הרפואי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-Pediatrics.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי זיהום קנדידה פולשני הינו סיבה מובילה לתחלואה ותמותה על-רקע זיהומים ביילודים בעלי משקל לידה נמוך באופן קיצוני (מתחת ל-1000 גרם). במסגרת המחקר הנוכחי הם בחנו את גורמי הסיכון המנבאים זיהום בפגים בסיכון גבוה, וערכו השוואה בין שיקול דעת קליני ובין מודל לניבוי זיהום קנדידה פולשני.

המחקר כלל מדגם עוקבה פרוספקטיבי תצפיתי של יילודים בעלי משקל לידה של 1000 גרם ומטה, מ-19 מרכזים. בכל הערכת אלח-דם, תועד המידע הקליני, נלקחו תרביות והרופאים תיעדו באופן פרוספקטיבי את הערכתם את הסבירות לזיהום קנדידה פולשני. שני מודלים פותחו לניבוי זיהום קנדידה פולשני: (1) גורמי סיכון הניתנים לשינוי; (2) מודל קליני בעת תרבית הדם לניבוי זיהום קנדידה.

137 מבין 1515 היילודים (9.0%) אובחנו עם זיהום קנדידה ראשוני, כפי שנקבע לפי תרבית חיובית ממקור אחד, או יותר, מבין הבאים: דם (96 יילודים), נוזל שדרה (9 יילודים), שתן מקטטר (52 יילודים), או נוזל גוף סטרילי אחר (10 יילודים). שיעורי התמותה לא היו שונים בין יילודים עם תרבית דם חיובית ובין אלו עם תרבית שתן חיובית יחידה. היארעות קנדידה נעה בין 2% ל-28% ב-13 המרכזים שכללו 50 יילודים ומעלה. גורמי סיכון ניתנים לשינוי כללו צנתר מרכזי, טיפול אנטיביוטי רחב-טווח (דוגמת דור שלישי של צפלוספורינים), טיפול תוך-ורידי בתחליבים שומניים, צינור הנשמה וטיפול אנטיביוטי קדם-לידתי. למודל הניבוי הקליני חושב שטח מתחת לגרף ROC (Receiver Operating Curve) של 0.79, והיה עדיף על שיקול הדעת הקליני (0.70) בניבוי זיהום קנדידה פולשני בהמשך.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהמחקר הנוכחי עולה כי גורמי הסיכון לזיהום קנדידה פולשני כוללים טיפול אנטיביוטי קודם, נוכחות צנתר מרכזי או צינור הנשמה והמרכז הרפואי. נראה כי מודלים מנבאים טוב יותר את הסיכון לזיהום קנדידה פולשני משיקול דעת קליני.

PEDIATRICS Vol. 126 No. 4 October 2010, pp. e865-e873

הערות עורך:

ממחקר זה מאשש שוב את גורמי הסיכון הידועים של זיהום פולשני בקנדידה. המחקר גם מצביע על כך שקשה לנבא באופן קליני נוכחות של זיהום סיסטמי בקנדידה. מכאן אנו למדים שבפגים עם גורמי הסיכון עלינו להתחיל טיפול אנטי פטרייתי מוקדם ככל האפשר עוד לפני שהתפתחו הסימנים הקליניים המלאים.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן