מדד מסת גוף גבוה מעלה את הסיכון ללכידת עצב אולנרי

מקור: Int J Obesity

בקרב מבוגרים ללא סוכרת, זוהה קשר בלתי-תלוי בין מדד מסת גוף גבוה ובין עליה בסיכון ללכידת עצב אולנרי, כאשר הן עודף-משקל והן השמנת-יתר זוכו כגורמי סיכון בולטים, כך מדווחים חוקרים משבדיה במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Obesity.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שסוכרת הינה גורם סיכון מוכח ללכידת עצב אולנרי, החשיבות של גורמי סיכון מטבוליים דוגמת מדד מסת גוף גבוה בחולים ללא סוכרת אינה ידועה היטב. כעת הם השלימו מחקר עוקבה גדול שכלל מבוגרים ללא-סוכרת ונועד לבחון את הקשר בין מדד מסת גוף גבוה ובין הסיכון להיארעות לכידת עצב אולנרי.

המשתתפים סווגו לפי מדד מסת הגוף כבעלי משקל תקין (מדד מסת גוף קטן מ-25), עודף-משקל (25-30) או השמנת-יתר (30 ומעלה).  החוקרים הוציאו מהמחקר חולים עם אבחנה קודמת של סוכרת, היארעות סוכרת במהלך המעקב, תת-משקל ואבחנה קודמת של לכידת עצב אולנרי.

מבין 23,254 משתתפים במחקר, 11,946 היו בעלי משקל תקין (גיל ממוצע של 56 שנים, מדד מסת גוף ממוצע של 22.6), 8,947 היו עם עודף-משקל (גיל ממוצע של 59.6 שנים, מדד מסת גוף ממוצע של 27.0) ו-2,361 עם השמנת-יתר (גיל ממוצע של 59 שנים, מדד מסת גוף ממוצע של 32.7).

במהלך חציון מעקב של 25 שנים, 192 משתתפים (0.8%) אובחנו עם לכידת עצב אולנרי.

כל עליה של יחידה אחת במדד מסת גוף נקשרה בקשר בלתי-תלוי עם סיכון מוגבר ללכידת עצב אולנרי (יחס סיכון מתוקן של 1.07). בהשוואה לאלו בעלי משקל תקין, עודף-משקל לווה בעליה של פי 1.55 בסיכון והשמנת-יתר לוותה בעליה של פי 2.23 בסיכון ללכידת עצב אולנרי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בין מדד מסת גוף גבוה ובין סיכון מוגבר ללכידת עצב אולנרי, ללא תלות בגיל, מין, יתר לחץ דם, עישון, עבודה מנואלית וצריכת אלכוהול במבוגרים ללא סוכרת, עדות לכך שהשמנת-יתר ומדד מסת גוף גבוה הינם גורמי סיכון להתפתחות הפרעות לכידה עצבית ללא תלות בסוכרת.

Int J Obesity, Oct 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן