מחלת עין יבשה היא מחלה רב-גורמית של פני השטח של העין המשפיעה לרעה על תפקוד הראייה ואיכות החיים. תסמיני המחלה כוללים יובש, גירוי, ואדמומיות בעיניים, תחושת צריבה, רגישות לאור, עייפות של העיניים ודמעת. בסביבת חדר הניתוח יש גורמי סיכון רבים לעין יבשה כמו מיזוג אוויר, לחות קבועה, טמפרטורה קבועה, תאורה חזקה, עשן כחלק מהניתוח, גזי הרדמה, כימיקלים מגרים ושימוש ממושך במסכה. בשנים האחרונות, השכיחות והחומרה של מחלת העין היבשה עלו, עם העלייה בחשיפה למסכים, שינויים סביבתיים ואימוץ אורח חיים מודרני. ראוי לציין כי לעין יבשה יש פתרונות, והטיפול במצב עשוי להוביל לשיפור באיכות החיים.

המחקר כלל 68 אחיות, מתוכן 34 מחדר ניתוח ו-34 במרפאות חוץ כביקורת. על פי מדד מחלת פני השטח של העין (Ocular Surface Disease Index, OSDI), שיעור תסמיני העין היבשה היה גבוה יותר משמעותית בקרב אחיות חדר ניתוח, בהשוואה לאחיות במרפאות חוץ (70.5% לעומת 41.1%). בנוסף, תסמינים חמורים של יובש בעיניים היו שכיחים יותר בקבוצת חדר הניתוח, ציון בלוטת המיבומיאן היה גבוה יותר בקבוצת חדרי הניתוח (29.4% לעומת 5.9%), ומספר המצמוצים (30.91 ± 12.81 לעומת 21.05 ± 7.77) והמצמוצים לא שלמים (8.76 ± 4.68 לעומת 5.76 ± 3.20) במנוחה היו גבוהים יותר גם כן באחיות חדר ניתוח.

למחקר ב-Clinical and Experimental Optometry.