רטינופתיה סוכרתית היא הגורם המוביל לפגיעה בראייה במבוגרים בגיל העבודה בכל העולם. השלב הראשון של המחלה שניתן לזיהוי הינו חסימה של נימים ברשתית (capillary occlusion) על ידי קרישים או דלקת, שגורמת לאזורים של נונפרפוזיה ומיקרואנאוריזמות בכלי הדם שבסביבה. מתחילה שרשרת של שינויים שגורמים לנזק נוסף לכלי הדם הקטנים ולניוון של הרקמה העצבית. ההשפעה נוגדת הקרישה ונוגדת הדלקת של אספירין עשויה לשנות את מהלך המחלה, אך טיפול באספירין כרוך גם בסיכון מוגבר להתפתחות דימום ויש חשש בנוגע לבטיחותו במצב של מחלה פרוליפרטיבית. למרות המידע הרב הקיים על השפעת אספירין על מחלות קרדיו-וסקולריות, רק שני מחקרים דיווחו באופן ספציפי על ההשפעה על רטינופתיה סוכרתית. במחקר The Early Treatment Diabetic Retinopathy Study (ETDRS) על 3711 חולים, נמצא כי 65 מ”ג אספירין ביום במשך 7 שנים לא מנע התפתחות רטינופתיה מסוכנת וגם לא הגדיל את הסיכון לדימום תוך־עיני. מאידך, מחקר זה לא סיפק כל הוכחה ליעילות טיפול באספירין בשלב מוקדם של המחלה, כיון שחולים כאלה לא נכללו בו. מחקר Dipyridamole Aspirin Microangiopathy of Diabetes study שכלל 475 משתתפים השווה את השפעת אספירין על יצירת מיקרואנאוריזמות בחולים עם מחלה מינימלית בעת הגיוס למחקר. המשתתפים קיבלו 900 מ”ג אספירין ביום או טיפול נוגד טסיות במשך 3 שנים. נמצאה מעט פחות התפתחות של מיקרואנאוריזמות בשנה בהשוואה לקבוצת ביקורת. המשמעות הפרוגנוסטית של ממצא זה לאורך זמן איננה ברורה. במחקר נמצא גם שלא היו דיווחים על אירועים של דימום בעיניים.

מחקר Study of Cardiovascular Events in Diabetes (ASCEND) היה מחקר עם קבוצת ביקורת של פלצבו, רנדומיזציה וסמיות כפולה, שנערך בין 2011 ל – 2017 ומטרתו הייתה להשוות את השפעת טיפול של 100 מ”ג אספירין ליום על מניעה של אירועים קרדיווסקולריים חמורים בקרב 15,480 מבוגרים עם סוכרת בבריטניה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק באוכלוסיית המחקר של ADSCEND את היעילות והבטיחות של אספירין כטיפול ברטינופתיה סוכרתית. המשתתפים עברו רנדומיזציה לטיפול בקפסולות אומגה 3 או פלצבו תואם אחר. החוקרים היו מבריטניה. בוצע קישור לרישומים הרפואיים של  National Health Service Diabetic Eye Screening Program באנגלייה ובווילס ואימות של אירועים בעיניים שדווחו על ידי המשתתפים. התוצא העיקרי היה הדיווח הראשון למחלה לאחר רנדומיזציה, של רטינופתיה או מקולופתיה בהתאם לשיטת הדירוג של United Kingdom National Screening Committee. התוצא העיקרי בנוגע לבטיחות היה הדימום מסכן ראייה הראשון, שהוגדר כדימום משמעותי מבחינה קלינית שגרם לאיבוד ראייה ולא נספג או שהיה צורך בהתערבות כמו פוטוקואגולציה עם לייזר, ניתוח ויטראורטינלי, הזרקה תוך עינית או שילוב שלהם.

החוקרים השיגו קישור לרישומים רפואיים עבור 7360 משתתפים שהיוו 48% מהמשתתפים ב- ASCEND. הממצאים הראו שלא היה הבדל משמעותי מבחינה סטטיסטית בין הקבוצות. במהלך מעקב ממוצע של 6.5 שנים, בקרב 539 משתתפים המהווים 14.6% בקבוצת האספירין הייתה התפתחות של רטינופתיה או מקולופתיה, בהשוואה ל- 522 חולים המהווים 14.2% בקבוצת הביקורת. אירועי דימום מסכני ראייה היו ב- 57 המהווים 0.7% בקבוצת האספירין ו- 64 המהווים 0.8% בקבוצת הביקורת. נתונים אלה שוללים כל תועלת קלינית משמעותית של טיפול באספירין עבור חולי רטינופתיה סוכרתית, ומאשרים שטיפול באספירין הינו בטוח לעיניים.

Sammons EL, Buck G, Bowman LJ, Stevens WM, Hammami I, Parish S, Armitage J, on behalf of the ASCEND Study Collaborative Group
Effects of Aspirin on Diabetic Retinopathy
Ophthalmology 2024;131:771-779