שיקום הראייה בחולים עם איבוד מוחלט של תאי אב לימבליים הינה משימה מאתגרת. חוסר תאי אב לימבליים מלווה בוסקולריזציה והתעכרות של הקרנית, פיברוזיס של הלחמית, היווצרות סימבלפרון ויובש חמור של העין. שיחזור האנטומיה הנורמלית של פני העין ושיפור התפקוד של עיניים כאלה מצריך מקור מתאים של תאי אב ומצע מתאים שיאפשרו אפיתליזציה מחדש של הקרנית. שימוש בהשתלת ממברנה אמניוטית בלבד או ביחד עם השתלת לימבוס הוכחה כמוצלחת לקדם אפיתליזציה ויצירה מחדש של הפורניקס, דבר שמאפשר שיחזור של האנטומיה של שטח פני העין בחולים עם מחלת שטח פני העין (ocular surface disease). עבור חולים עם מחלת שטח פני העין דו-צדדית, האפשרויות היחידות הן עיבוד והשתלה של תאי אב לימבליים אלוגנאים (allogeneic) או אוטולוגיים (autologous) על מצע מתאים. להשתלת תאי אב מאלוגרפט סיכון גבוה של דחיה, ולכן היא מחייבת טיפול אימונוסופרסיבי ארוך.

מבין האוטוגרפטים, רירית הפה שימשה כתחליף אידאלי לתאי אפיתל של הקרנית. זמן המחזור הקצר של תאי האפיתל של רירית הפה מאפשר תרביות בזמן קצר שניתנות לאחזקה למשך תקופות ארוכות. בהיותה רקמה אוטולוגית, השתלתה מייתרת את הצורך באימונוסופרסיה.  יתרונות נוספים כוללים את הזמינות הנוחה של תאים אלה, כאשר לתאים הרגנרטיביים יש פנוטיפ הדומה לזה של תאי האפיתל של הקרנית. מחקרים שונים הראו תוצאות טובות של ראייה עם השתלת אפיתל מעובד של רירית הפה גם בעיניים עם מחלת שטח פני העין חמורה וגם בנוכחות הצטלקות של הקרנית. המחקר הנוכחי מציג את התוצאות של השתלת אפיתל מעובד של רירית הפה ב- 45 עיניים עם תוצאות לוואי כרוניות של סינדרום סטיבנס-ג’ונסון. זהו המחקר הגדול ביותר ממרכז אחד המציג תוצאות של טיפול כזה רק בעיניים לאחר סינדרום סטיבנס-ג’ונסון.

החוקרים היו מהודו ומאוסטרליה: משרות הקרנית, הקטרקט וניתוחי רפרקציה, ממתקן תאי האב והמחלקה לפתולוגיה של העין של המרכז למדעי העין של Dr Rajendra Prasad, של המכון הכלל הודי למדעי הרפואה בניו-דלהי, והמכון לראיה והעין של בית החולים לעין ואף Royal Victorian, של אוניברסיטת מלבורן. המחקר היה פרוספקטיבי ונכללו בו 45 עיניים של 41 חולים עם תוצאות כרוניות של סינדרום סטיבנס-ג’ונסון שגויסו מ- 2013 ועד 2017. בכל החולים בוצעה השתלת אפיתל מעובד של רירית הפה במטרה לשחזר את הפורניקס ולשקם את הראייה. במהלך מעקב של שנתיים תועדו השינויים בחדות הראייה לרחוק, הניקוד לחומרת מדדים שונים של מצב שטח פני העין, והסיבוכים. השגה ושימור של שטח פני עין יציב לפי המדדים השונים היה התוצא העיקרי. שינוי בחדות הראיה המתוקנת לרחוק היה התוצא המשני.

הממצאים הראו שחדות הראייה לאחר הניתוח השתפרה במהלך שנה ושנתיים מעקב. סך הכול 37 מתוך 45 המהווים 82.2 אחוזים מהעיניים היו עם שיפור בחדות הראייה, 6 עיניים המהווים 13.3 אחוזים היו עם חדות ראייה ללא שינוי, וב- 2 עיניים המהווים 4.4 אחוזים הייתה הידרדרות בחדות הראייה. הציון הכללי לחומרת מצב שטח פני העין השתפר מ- 29.1 בממוצע לפני הניתוח ל- 18.7 בממוצע שנתיים אחרי הניתוח. בשתי עיניים התפתחו פגיעות אפיתליאליות קבועות שהידרדרו לתמס של הקרנית שהצריך השתלת קרנית. מסקנת החוקרים הייתה שהשתלת אפיתל מעובד של רירית הפה יכולה לאפשר שיקום מוצלח ובר קיימה של אנטומית שטח פני העין, עם שיפור פונקציונלי, בעיניים עם תוצאות לוואי כרוניות של סינדרום סטיבנס-ג’ונסון.

Venugopal R, Nagpal R, Mohanty S, Sen S, Kashyap S, Agarwal T,
Prafulla K. Maharana PK, Vajpayee RB, Sharma N
Outcomes of Cultivated Oral Mucosal Epithelial Transplantation in Eyes With Chronic Stevens-Johnson Syndrome Sequelae
Am J Ophthalmol 2021;222:8291