הדמית (Choroid) הינה שיכבה עשירה בכלי דם המרכיבה את מעטפת העין. הדמית נמצאת בין הרשתית, אותה היא מזינה ובה היא תומכת, לבין הלובן סקלרה. לאחר שתוארה הצורה לצילום עומק מוגבר (enhanced depth imaging mode) של ה- OCT  (spectraldomain optical coherence tomography) שמאפשרת להדמות ולמדוד את הדמית, נמצא שעובי הדמית תלוי בגיל הנבדק ובאורך האקסיאלי של העין. מחקרים קליניים הראו גם שהדמית עבה באופן לא נורמאלי ועם הרחבה של כלי הדם הגדולים שלה בעיניים עם central serous chorioretinopathy וגם בעיניים הקונטרהלטרליות של אותם חולים. באופן דומה, חוקרים הדגימו ש- polypoidal choroidal vasculopathy מלווה בעובי מוגבר והרחבה של כלי הדם הגדולים של הדמית שמאחורי הפובאה. מחקרים אחרים בדקו את עובי הדמית בעיניים עם גלאוקומה, AMD ואת הקשר עם לחץ הפרפוזיה של העין.

סוכרת הינה גם מחלה וסקולרית שמאופיינת בשינויים מאקרו-וסקולריים ואנומליות מיקרו-וסקולריות. שינויים הנובעים מסכרת בדמית נבדקו עד עתה רק בכלי הדם היחסית קטנים. באוכלוסיה של חולים בבית חולים. כדי להימנע מההטיה (bias) שיכולה להיגרם מבדיקת אנשים שמופנים לבית חולים, בוצע מחקר מבוסס אוכלוסיה, בו נמדד עובי הדמית במדגם יחסית גדול למטרה לענות על השאלה אם סוכרת בכלל ואם רטינופתיה סוכרתית בפרט קשורים לשינויים אבנורמליים בעובי הדמית שמאחורי הפובאה.  כיון שהדמית מקבלת בערך 95 אחוזים מכל זרימת הדם לעין, הידיעה על שינויים הקשורים לסוכרת בדמית תעזור להבין את הפתוגנזה של רטינופתיה סוכרתית שהינה המחלה המעוורת השכיחה ביותר באוכלוסיה בגיל העבודה בארצות המערביות , וכן שינויים סוכרתיים אחרים בעין.

המחקר בוצע על ידי חוקרים מסין ומגרמניה – של ה- Beijing Tongren Eye Center והמכון לאופתלמולוגיה של בייגין השייכים ל- Beijing Tongren Hospital, Capital Medical University, Beijing וכן של מחלקת העיניים של Department of Ophthalmology, Medical Faculty Mannheim of the Ruprecht-Karls-University, Heidelberg.

המחקר התבסס על 3468 המשתתפים של ה- Beijing Eye Study 2011 שגילם הממוצע היה 64.6 שנים. כל המשתתפים עברו בדיקת עיניים מלאה שכללה גם OCT עם enhanced depth imaging של עובי הדמית שמאחורי הפובאה וכן צילומי פונדוס להערכת רטינופתיה סוכרתית. התוצא העיקרי היה עובי הדמית שמאחורי הפובאה. נתונים מספקים נאספו מ- 2041 נבדקים שהיוו 58.8 אחוז מאוכלוסיית המחקר. מתוכם ל- 246 הייתה סוכרת ול- 23 הייתה רטינופתיה סוכרתית. עובי הדמית שמאחורי הפובאה לא היה שונה באופן משמעותי בין החולים בסוכרת לבין הנבדקים ללא סוכרת והיה 266 לעומת 261 בהתאמה. גם לא נמצא הבדל משמעותי בעובי בין החולים עם רטיופתיה סוכרתית לעומת החולים ללא רטינופתיה סוכרתית (249 ו- 262 בהתאמה). לאחר שבוצע תיקון לגיל, מיגדר, אורך עין אקסיאלי, עובי העדשה, עומק הלשכה הקדמית, קמירות הקרנית, וחדות הראיה המתוקנת הטובה ביותר, נמצא קשר סיגניפיקנטי בין עובי הדמית שמאחורי הפובאה לבין ערך גבוה יותר של glycosylated hemoglobin (HbA1c) או לבין קיום סוכרת, אך לא עם קיום רטינופתיה סוכרתית או דרגת רטינופתיה הסוכרתית. נמצא שהסוכרת נמצאת בהתאמה ישרה עם דמית עבה יותר באופן משמעותי מאחורי הפובאה. לעומת זאת לא רטינופתיה סוכרתית ולא חומרת רטינותיה הסוכרתית קשורים לעובי הדמית שמאחורי הפובאה.

המסקנה היא שחולי סוכרת בעלי דמית עבה יותר במידה קלה, אך משמעותית מבחינה סטטיסטית, מאחורי הפובאה. עיבוי זה נובע כנראה משינויים סיסטמיים של מחלת הסוכרת ולא מהשינויים ברשתית שנובעים מסוכרת.

Xu J, Xu L, Du KF, Shao L, Chen CX, Zhou JQ, Wang YX, You QS, Jonas JB, Wei WB:

Subfoveal Choroidal Thickness in Diabetes and Diabetic Retinopathy.

Ophthalmology 2013;120:2023-2028.