בשנים האחרונות גוברת הדרישה מצד גופים רגולטוריים לבצע חיטוי ברמה גבוהה לראשי טונומטריה המשמשים למדידת לחץ תוך עיני ולעדשות מגע אבחנתיות ולייזר בין מטופלים. דרישות אלו מבוססות על סיווג היסטורי של מכשירים הבאים במגע עם ריריות, אך קיימת מחלוקת אם סיווג זה מתאים למשטח העין, שבו העומס המיקרוביאלי נמוך משמעותית. בנוסף, חיטוי כימי עלול לגרום לנזק למכשירים, לעלויות גבוהות ולפגיעה ביעילות העבודה.

בוצע סקר אינטרנטי בקרב חברי חמש אגודות עיניים אמריקאיות  (AAO, ASCRS, AGS, ASRS, OOSS) . הסקר כלל 14 שאלות וענה עליו מדגם גדול של 1,054 רופאי עיניים. נאסף מידע על שיטות ניקוי, על מקרי זיהום אפשריים ועל עמדות לגבי חובת חיטוי.

תוצאות המחקר הראו כי 73% מהרופאים ניקו את ראש הטונומטר באמצעות מגבון או פד אלכוהול. רק 7% השתמשו בהשריה באקונומיקה ו־3% בחומרי חיטוי אחרים. 8% השתמשו בראשים חד־פעמיים. מבחינת עדשות אבחנתיות,  63% ניקו באלכוהול, 21%  שטפו במים ו/או בסבון ורק 6% השתמשו בחיטוי כימי ברמה גבוהה. 50% ניקו באלכוהול עדשות לייזר, 27% שטפו במים ו/או בסבון ורק כ־10% השתמשו בחיטוי כימי או אוטוקלב.

מבחינת העברת זיהומים, 98.6%  מעולם לא נתקלו במקרה משכנע של העברת זיהום בעקבות טונומטריה, 99.7% מעולם לא נתקלו בזיהום לאחר שימוש בעדשה אבחנתית ו־99.6% מעולם לא נתקלו בזיהום לאחר שימוש בעדשת לייזר. כל מקרי הזיהום שדווחו היו מקרים ספורים של דלקת לחמית ויראלית (בעיקר אדנו־וירוס) ללא נזק ראייתי קבוע. לא דווחו זיהומים חיידקיים או פטרייתיים.

מבחינת עמדות לגבי חיטוי ברמה גבוהה, מעל 75% התנגדו באופן נחרץ לחובת חיטוי עבור כל אחד מסוגי המכשירים ורק כ־3% תמכו באופן נחרץ בדרישה זו. מבין המשתמשים בחיטוי כזה, רק 19% עשו זאת משום שהאמינו שהוא בטוח יותר; רובם עשו זאת עקב דרישות רגולטוריות.

יותר ממחצית מהמשתמשים בחיטוי כימי דיווחו על נזק לעדשות או לראשי הטונומטר, ורופאים רבים דיווחו על רעילות למשטח העין בעקבות חומרי חיטוי, במיוחד אקונומיקה.

המחקר מראה כי רוב רופאי העיניים בארה”ב משתמשים בניקוי פשוט באמצעות אלכוהול או מים וסבון, בעוד חיטוי ברמה גבוהה אינו נפוץ. שיעור העברת הזיהומים המדווח נמוך ביותר, כמעט אפסי, למרות השימוש המועט בחיטוי זה. בנוסף, חיטוי ברמה גבוהה כרוך בעלויות, בפגיעה בציוד וברעילות אפשרית למשטח העין. המחברים טוענים כי אין כיום ראיות התומכות בחובת חיטוי ברמה גבוהה למכשירים אלו, וכי ההחלטה על שיטת הניקוי צריכה להישאר בידי רופא העיניים ולא להיקבע באופן רגולטורי גורף.

למאמר