כדי לטפל בהפרעות באנדותל הקרנית תוארו מספר טכניקות ניתוחיות. אלה כוללות “Descemets stripping (automated) endothelial keratoplasty” (DSEK/DSAEK) וכן “Descemets membrane endothelial keratoplasty” (DMEK). בטכניקות אלה הסיבוך העיקרי הוא התנתקות השתל בתקופה האחר ניתוחית המוקדמת. סיבוך כזה מטופל על ידי מילוי מחדש של הלשכה הקדמית rebubbling כדי למקם מחדש את השתל אל שטח הפנים האחורי של סטרומת הקרנית או על ידי המתנה להתבהרות ספונטנית של הקרנית.

ב- DSEK/DSAEK התנתקות בדרך כלל מאובחנת באמצעות ביומיקרוסקופ. ב- DMEK בצקת הקרנית עלולה למנוע ראיה טובה מספיק של הלשכה הקדמית באמצעות בדיקה במנורת סדק ולמנוע זיהוי מיקום שתל הדסמט, האם הוא צמוד או מופרד בחלקו מהקרנית. בגלל סיבה זו קשה יהיה להבדיל בין מצב של שתל DMEK מופרד לבין קרנית בצקתית עם התבהרות מאוחרת. מצב כזה של אחור בהתבהרות הקרנית נראה מבחינה קלינית דומה מאד להתנתקות של השתל אך לא מצריך כל התערבות ניתוחית נוספת.

ה- OCT של המקטע הקדמי – anterior segment optical coherence tomography (AS-OCT) תואר כבר בעבר והודגם שהוא מאפשר לראות את שתל ה- DMEK גם כאשר יש בצקת קרנית. הדבר חשוב במיוחד כי אם שתל ה- DMEK ניתק, שתל הדסמט מפתח לאט קשיחות והצטלקות שמפחיתים מהסיכויים להצמיד אותו מחדש לקרנית באמצעות בועה במועד מאוחר יותר מהשבוע הראשון שלאחר הניתוח. 

המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את תהליך הצמדת שתל הדסמט במהלך 6 החדשים שלאחר ניתוח DMEK באמצעות OCT של מקטע קדמי, כדי לבדוק את יכולת הצפייה של קליטת השתל באמצעות בדיקה כזו בזמנים שונים לאחר הניתוח. לתוצאות אלה יתכן שיהיה שימוש בקבלת החלטה אם להמתין או לבצע תיקון ניתוחי.

המחקר בוצע על ידי חוקרים מהולנד ומבלגיה, במכון ההולנדי לשיטות ניתוח חדישות שברוטרדם, ב- Melles Cornea Clinic שברוטרדם, מ- CHR de la Citadelle, Department of Ophthalmology, Liège, ומ- Amnitrans EyeBank מרוטרדם. המחקר היה רטרוספקטיבי על הנתונים שנאספו במרכז שלישוני על 87 עיניים של 87 חולים. בדיקת OCT של המקטע הקדמי בוצעה במהלך השעה הראשונה לאחר DMEK ולאחר מכן כעבור שבוע, חודש, 3 חודשים וחצי שנה. בכל בדיקה נקבע עבור כל מקרה אם אין הפרדה, פחות משליש מופרד, הפרדה של יותר משליש השתל או הפרדה מלאה.  במהלך זמן המחקר לא בוצעו פרוצדורות של הצמדה מחדש של השתל באמצעות בועה. התוצא העיקרי היה מידת הצמדת השתל במועדי המעקב השונים.

נמצא ש- OCT של מקטע קדמי שבוצע במהלך השעה ראשונה לאחר הניתוח אפשר לצפות את מצב ההצמדה של השתל כעבור חצי שנה, טוב יותר מאשר הבדיקות שבוצעו כעבור שבוע וכעבור חודש. שתלים עם הצמדה מלאה או עם הפרדה של פחות משליש משטחם במהלך השעה הראשונה שלאחר הניתוח נשארו במצב יציב או השתפרו ב- 73 אחוזים כעבור שבוע, ב- 82 אחוזים כעבור חודש, ב- 86 אחוזים כעבור 3 חדשים וב- 90 אחוזים כעבור חצי שנה. כל השתלים שהיו צמודים כעבור שבוע, נשארו צמודים כעבור חצי שנה. שתלים שהיו מופרדים ביותר משליש משטחם במהלך שעה לאחר הניתוח נצמדו ברבע מהמקרים באופן ספונטני כעבור חצי שנה, בעוד ש- 67.5 אחוזים מהמקרים היו עם הפרדה של יותר משליש משטחם כעבור חצי שנה ו- 12.5 אחוזים היו עם הפרדה שלימה.

מסקנת החוקרים הייתה שבדיקת OCT של המקטע הקדמי הינו בעל היכולת הטובה ביותר לצפות את התוצאה כעבור חצי שנה בנוגע למידת הצמדת השתל. המידע מהבדיקות במהלך השעה שלאחר הניתוח ושל הבדיקה כעבור שבוע יכול לעזור בקבלת ההחלטה על הצורך בתיקון ניתוחי לאחר DMEK.

Yeh RY, Quilendrino R, Musa FU, Liarakos VS, Dapena I, Melles GRJ:

Predictive Value of Optical Coherence Tomography in Graft Attachment after Descemets Membrane Endothelial Keratoplasty.

Ophthalmology 2013;120:240245.