חסימת וריד רשתית מרכזי (CRVO) נשאר גורם שכיח לאיבוד ראיה חד-צדדי ששכיחותו באוכלוסיה בין 0.1 אחוזים ל- 0.4 אחוזים עבור אנשים בגיל גבוה מ- 40 שנים. לפי נתונים המקובצים יחד ממחקרים רבים מבוססי אוכלוסיה, נראה שהשכיחות של CRVO עשויה להיות גבוהה יותר ולהגיע ל- 0.8 ל- 1000. הפגיעה העינית מ- CRVO הינה משמעותית הן מבחינת איבוד הראיה והן מבחינת התפתחות נאווסקולריזציה של המקטע הקדמי.
דרכי הטיפול האפשריות ב- CRVO היו מאד מוגבלות עד לאחרונה, ורוב הטיפולים נועדו למנוע את התוצאות של החסימה הורידית, הנאווסקולריזיה של המקטע הקדמי והבצקת המקולרית, יותר מאשר לכוון לבעיה הפתולוגית הבסיסית. למרות שעדיין קיימת מחלוקת בנוגע למיקום המדויק ולגבי הגורמים, רוב בחוקרים מאמינים ש- CRVO הינו תוצאה של הפסקת הזרימה הורידית בעקבות חסימה, שמתחילה כנראה בקריש דם, בווריד הרשתית המרכזי באזור שנמצא בלמינה קריברוזה או אחורית לה.
מחקר המעקף של הוריד המרכזי – The Central Vein Bypass Study (CVBS) היה המחקר הפרוספקטיבי, האקראי, הרב-מרכזי הראשון שהשווה טיפול ביצירת מעקף כוריו-רטינלי באמצעות לייזר עם טיפול שגרתי ב- CRVO. הטיפול ביצירת מעקף כוריו-רטינלי באמצעות לייזר מקשר ישירות וריד רשתית שהזרימה בו נחסמה, עם וריד כורואיד לי בו קיימת זרימה, כאמצעי לעקוף באופן קבוע את החסימה בווריד הרשתית המרכזי. המחקר, שהינו הראשון שמתייחס לגורמים הפתולוגיים ב- CRVO, הראה שהשיטה יכולה להיות עם תוצאות צפויות, ועם יצירה של מעקף פונקציונאלי באמצעות לייזר ב- 76.4 אחוזים מהמטופלים. הסיבוכים של טיפול זה היו ניתנים לטיפול יעיל. במקרים בהם נוצר מעקף פונקציונאלי, נמצא שחדות הראיה הייתה טובה יותר ופחות היווצרות של איסכמיה רטינלית בהשוואה לחולים שקיבלו טיפול שיגרתי.
המחקר הנוכחי בדק את התוצאות בתת-קבוצות של CRVO כדי למצוא איזה משתנים סיסטמיים ועיניים עשויים לנבא יצירה מוצלחת של מעקף ורידי באמצעות לייזר וכן איזה משתנים ינבאו סיבוכים של טיפול כזה. המחקר בוצע על ידי חוקרים מאוסטרליה, מהמרכז לרפואת עיניים ומדעי הראיה של Lions Eye Institute, The University of Western Australia, Perth,, מ- Save Sight Institute, Sydney, Centre for Vision Research, Department of Ophthalmology and Westmead Millennium Institute, University of Sydney, ומ- Centre for Eye Research University of Melbourne,. במחקר השתתפו 108 חולים עם CRVO לא איסכמי שהשלימו את תקופת המעקב של ה- Central Vein Bypass Study. הם חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות טיפול האחת טופלה בלייזר ליצירת מעקף ורידי והשנייה טופלה באופן שיגרתי. 55 חולים טופלו בלייזר ליצירת מעקף ורידי. המעקב אחר החולים שטופלו בלייזר ליצירת מעקף ורידי היה למשך 18 חודשים. חולים אלה חולקו בהתאם להיווצרות או אי היווצרות מעקף ורידי ובהתאם להופעת סיבוכים נאווסקולריים במקום המעקף הורידי. בוצעה בדיקה בקרב תתי הקבוצות האלה כדי לקבוע משתנים המשפיעים על יצירת המעקף ועל הופעת הסיבוכים באזור הלזירה. התוצא העיקרי היה זיהוי משתנים סיסטמיים ועיניים הקשורים בהגברת שיעור ההצלחה של יצירת מעקף ורידי וכאלה הקשורים להופעת סיבוכים נאווסקולריים.
החוקרים הראו שגיל צעיר יותר, חדות ראיה טובה יותר בבדיקה הראשונית, וחולים ללא יתר לחץ דם, היו המשתנים הסיסטמיים שנמצאו בהתאמה גבוהה ליצירה מוצלחת של מעקף ורידי. מאידך, המגדר ומשך הזמן של ה- CRVO לא הראו התאמה כזו. מיקום החסימה לא השפיע על התוצאה, אולם עדות לקרע של קיר הוריד בזמן הטיפול בלייזר היה בהתאמה גבוהה לשיעור הצלחה גבוה יותר. סיכון מוגבר נאווסקולריזציה שהופיעה ב- 12 מקומות ב- 10 עיניים היה בהתאמה ללחץ ורידי גבוה לפני הטיפול, ממצא של זרימת פלואורסצאין איטית וקיום של חוסר פרפוזיה קפילארית.
מסקנת החוקרים היא שגיל צעיר, חדות ראיה בסיסית טובה יותר וחוסר יתר לחץ דם היו בהתאמה גבוהה ליצירה מוצלחת של מעקף ורידי, כמו גם עדות ליצירת קרע בדופן הוריד. מאידך, לחץ ורידי מרכזי גבוה, זמן מעבר ארוך של פלואורסצאין ועדות לאיסכמיה רטינלית היו קשורים לשיעור גבוה יותר של סיבוכים נאווסקולריים.
McAllister IL, Gillies ME, Smithies LA, Rochtchina E, Harper CA, Daniell MD, Constable IJ, Mitchell P:
Factors Promoting Success and Influencing Complications in Laser-Induced Central Vein Bypass.
Ophthalmology 2012;119:25792586.







תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!