גלאוקומה פוגעת ב- 2% עד 4% מהמבוגרים בגיל מעל 40 שנים, ותהפוך להיות יותר ויותר שכיחה עם הזדקנות האוכלוסייה. קרוב לודאי שהחולים בהם התפתחה גלאוקומה בשלב מאוחר בחיים, לא יתעוורו מגלאוקומה במהלך חייהם, אולם גם הם מוגבלים בצורה מסוימת בגלל המחלה. ההבחנה מתי וכיצד גלאוקומה גורמת לנכות ראייתית הינה חיונית לצורך קבלת החלטה מתי להתחיל לטפל ובאיזה מידה על הטיפול להיות אגרסיבי. הבנה טובה יותר של מגבלות תפקודיות ספציפיות שניתן לשייך לגלאוקומה, תעזור בתכנון ההתערבות הטיפולית כדי שלא לפגוע באיכות החיים של חולים עם פגיעה בשדה הראייה.
ניידות הינה בעלת החשיבות ביותר לחולי גלאוקומה, וקיימות הוכחות רבות לכך שגלאוקומה מגבילה את הניידות. מחקר שבוצה בסביבות מבוקרות הצביע על כך שחולים עם גלאוקומה מהלכים לאט יותר ועם קושי רב יותר והם נוטים יותר להיתקל בחפצים, בהשוואה לקבוצת ביקורת בגיל דומה. גלאוקומה משפיעה גם על שיווי משקל ומגבירה את הסיכון ליפול. אולם, לא ידוע אם חולי גלאוקומה מגבילים את פעילותם הפיזית בגלל הפרעות תפקודיות אלה.
היכולת לנוע בחופשיות ובביטחון איננה רק מרכיב חשוב באיכות החיים, אלא גם משפיעה בעקיפין גם על הבריאות הכללית שמשופרת יותר כאשר מידת הפעילות איננה מוגבלת. יש הוכחה מדעית חזקה לכך שיש קשר בין פעילות פיזית מופחתת לסיכון מוגבר לתחלואה במחלות כרוניות כמו בדיכאון ובתמותה מכל הסיבות. זיהוי אנשים עם פעילות פיזית מופחתת יכולה להיות צעד ראשון חשוב בשיפור הבריאות.
אקסלרומטרים (accelerometers) מהווים כלי חשוב שמאפשר מדידה ישירה של פעילות פיזית בסביבה נורמאלית ושגרתית. מספר מחקרים הראו ששאלונים בנוגע לפעילות פיזית אינם נמצאים בהתאמה טובה לפעילות עצמה. למרות שמתרבה המחקר על רמות פעילות פיזית, הקשר בין איבוד שדה ראייה לבין רמת הפעילות הפיזית בגלאוקומה לא נבדק עד עתה באופן ישיר. ירידה משמעותית בפעילות פיזית ובהליכה נמצאו בהתאמה לאיבוד חדות ראייה שאיננה נובעת מהפרעת רפרקציה ב- National Health and Nutrition Evaluation Survey (NHANES), ההשפעה שיש לאיבוד שדה הראייה על הפעילות הפיזית לא נבדק. המחקר הנוכחי השתמש באקסלרומטרים כדי להעריך לראשונה באופן אובייקטיבי כיצד איבוד בשדה הראיה הנובע מגלאוקומה משפיע על הפעילות הפיזי היום-יומית בסביבת החיים הנורמלית.
המחקר בוצע על ידי חוקרים מארה”ב ב- Wilmer Eye Institute, Johns Hopkins University, Baltimore, Maryland, וב- Clinical Research Branch, National Institute on Aging, National Institutes of Health, Bethesda, Maryland. המחקר היה פרוספקטיבי וכלל 58 משתתפים עם חשד לגלאוקומה (glaucoma suspects) ללא חוסר משמעותי בשדה הראייה בקבוצת הביקורת, ו- 83 חולי גלאוקומה עם חוסר דו-צדדי בשדות הראייה בקבוצת הניסוי. גיל המשתתפים היה בין 60 ל- 80 שנים והייתה התאמה בקבוצות בגזע, מיגדר, מצב תעסוקתי, יכולת קוגניטיבית ותחלואה נילווית. הם חבשו אקסלרומטר במשך שבעה ימים בהם לא שינו את שיגרת חייהם. התוצא העיקרי היה מספר הדקות ביום בהם בוצעה פעילות פיזית בינונית או חזקה. התוצא המשני היה מספר הצעדים ליום.
הממצאים הראו שהמשתתף המדיאני בקבוצת הביקורת ביצע 16.1 דקות של פעילות פיזית בינונית או חזקה ביום וצעד 5891 צעדים, לעומת המשתתף המדיאני בקבוצת חולי הגלאוקומה, שביצע ביום 12.9 דקות של פעילות בינונית או חזקה וצעד 5004 צעדים ביום. ההבדל בפעילות הפיזית הבינונית וחזקה לא היה משמעותי מבחינה סטטיסטית, וההבדל במספר הצעדים הממוצע כן היה משמעותי מבחינה סטטיסטית. במודלית מרובי המשתנים, גלאוקומה הייתה קשורה בהפחתה של21% בפעילות פיזית בינונית וחזקה, ובהפחתה של 12% במספר הצעדים ליום בהשוואה לביקורת. אמנם ההבדלים לא היו משמעותיים מבחינה סטטיסטית, אולם כן היה הבדל משמעותי ב- dose response שהתייחס למידת איבוד שדה הראייה כאשר כל ירידה ב- 5 dB בשדה הראייה של העין עם שדה הראייה הטוב יותר, התייחסה ל- 17% ירידה במידת הפעילות הפיזית הבינונית והחזקה, ול- 19% ירידה במספר הצעדים ליום. הבדלים אלה כן היו משמעותיים מבחינה סטטיסטית. המשתתפים עם הפגיעה הגלאוקומטוטית החמורה ביותר היו עם 66% פחות פעילות פיזית בינונית וחזקה, בהשוואה לביקורת, ועם 31% פחות צעדים ליום. הבדלים אלה כן היו משמעותיים מבחינה סטטית. גורמים מנבאים נוספים של פעילות פיזית מופחתת היו גיל זקן יותר, קיום מחלות נוספות, סימפטומים של דיכאון ו- body mass index (BMI) גבוה יותר.
מסקנת החוקרים הייתה שבאופן כללי לא נמצא הבדל משמעותי מבחינה סטטיסטית בפעילות הפיזית בין המשתתפים חולי הגלאוקומה למשתתפים ללא גלאוקומה, למרות שנמצאה ירידה מסוימת בפעילות הפיזית ובמספר הצעדים ביום שהייתה ניכרת יותר בקרב המקרים עם ירידה מרובה יותר בשדה הראייה.
Ramulu PY, Maul E, Hochberg C, Chan ES, Ferrucci L, Friedman DS:
Real-World Assessment of Physical Activity in Glaucoma Using an Accelerometer.
Ophthalmology 2012;119:11591166 .








תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!