אטרופיה פרי-פפילרית (Peripapillary atrophy) הינה הממצא הקליני במצב של הידקקות כוריו רטינלית וחסר בפיגמנט האפיתל של הרשתית באזור המקיף את הדיסקה של עצב הראיה. הממצא של אטרופיה פרי-פפילרית איננו ספציפי ויכול להופיע במצבים שפירים ובמצבים פתולוגיים הכוללים גלאוקומה ומיופיה גבוהה. אולם, לא ברור באופן מלא כיצד האזור הפרי-פפילרי מושפע על ידי מצבים אלה.

המבנה האנטומי הנורמאלי של האזור הפרי-פפילרי של העין מורכב מכל השכבות התאיות של הרשתית המסודרות באופן מקביל, ומסתיימות בקצה הדיסקה של עצב הראיה, כאשר שכבת סיבי העצב של הרשתית (RNFL) בקצה הינה מעובה במיוחד לפני כניסת הסיבים לתוך הדיסקה. ארגון נורמאלי זה מופרע כאשר מתהווה אטרופיה פרי-פפילרית.  יונס (Jonas) וחבריו היו הראשונים שחילקו את האטרופיה הפרי-פפילרית לשני אזורים: איזור בטא שהינו האזור המרכזי של אטרופיה פרי-פפילרית בו נראים כלי הדם הכורואידלים הגדולים והסקלרה, ואזור אלפא, שהינו יותר היקפי וכלל היפו- והיפרפיגמנטיה לא סדירים. שני האזורים מופיעים לעיתים שכיחות אחד לצידו של השני באותה עין. 

בדיקות היסטולוגיות של אטרופיה פרי-פפילרית מתארות את השינויים באזור האטרופי בטא כביטוי של חוסר מלא של תאי האפיתל הפיגמנטרי של הרשתית ושל הפוטורצפטורים, המלווים בהידקקות של הדמית ותמט כמעט מלא של הכוריוקפליס. אטרופיה של אזור אלפא תוארה כבעלת אי סדר מבני בתאי האפיתל הפיגמנטרי של הרשתית.

בדיקת OCT מאפשרת לבצע הדמיה בזמן אמיתי של הרשתית ושל חלקי העין הקדמיים. טכנולוגיה זו מאפשרת לבצע מדידות ברזולוציה גבוהה של שכבת סיבי העצב של הרשתית, והיא מקבילה להדמיה באמצעות אולטרה-סאונד ב- B-Mode, כאשר ב- OCT מודדים את האיחור בהחזר האור במקום את החזר גלי הקול ב- US. סידרת סקירות אקסיאליות מאפשרות לבצע תמונות חתך. הרזולוציה האקסיאלית בהדמיה של OCT הינה ביחס הפוך לרוחב אלומת האור. מכשירי Spectral domain OCT משתמשים באינטרפרומטר עם ספקטרומטר ומצלמה מהירה כדי למדוד הדים של אור ב- Fourier domain. מכשירי OCT מסחריים משתמשים במקור אור באורך גל של האינפרה-אדום קרוב של 820 ננומטר ברוחב רצועה של 50 ננומטר, ומאפשר רזולוציה אקסיאלית של 5 עד 8 מיקרון.

באמצעות OCT בוצעה בדיקה מעמיקה יותר של האטרופיה הפרי-פפילרית במטרה להבין טוב יותר את השינויים באזור זה. למרות שתוארו כבר הממצאים הקליניים וההיסטולוגיים באטרופיה פרי-פפילרית, הממצאים המתאימים בבדיקת OCT לא נבדקו בפירוט עד עתה.

החוקרים הם מארצות הברית, מ-  New England Eye Center, Tufts Medical Center, Boston ומהמעבדה לאלקטרוניקה של המחלקה להנדסת חשמל ומדעי המחשב של Massachusetts Institute of Technology, Cambridge. המחקר היה באמצעות בדיקה רטרוספקטיבית. במחקר  נכללו 103 עיניים של 73 חולים עם אטרופיה פרי-פפילרית, ו- 21 עיניים של 12 נבדקים נורמאליים שנבדקו בין ינואר 2007 לאוגוסט 2009 ב- New England Eye Center, Tufts Medical Center.

תמונות ה- OCT של אזור האטרופיה הפרי-פפילרית נבדקו באופן איכותי וכמותי. במחקר נכללו עיניים עם אטרופיה פרי-פפילרית טמפורלית ברוחב של לפחות 300 מיקרון, כפי שזוהתה בצילום צבעוני של הפונדוס. באמצעות OCT נמדדו עובי הרשתית ועובי שכבת סיבי העצב של הרשתית בניצב ל- internal limiting membrane ולפיגמנט האפיתל של הרשתית 300 מיקרון טמפורלית לדיסקה באזור האטרופיה הפרי-פפילרית. בוצעה גם בחינה איכותית של השינויים המורפולוגיים באזור האטרופי. התוצאים העיקריים היו תוצאות ההערכה האיכותית והמדידות הכמותיות של הרשתית ושל עובי שכבת סיבי העצב של הרשתית באזור האטרופיה הפרי-פפילרית.

נמצא שבאמצעות ה- OCT ניתן היה לסווג את קבוצת המחקר באמצעות ששה מאפיינים. אלה כוללים את  איבוד האפיתל הפיגמנטרי של הרשתית יחד עם איבוד פוטורצפטורים, הפסקה באפיתל הפיגמנטרי של הרשתית, עיבוי שכבת סיבי העצב של הרשתית עם יצירת פלק (plaque), שינויים ציסטיים בתוך הרשתית, הידקקות של הרשתית הפנימית והחיצונית, ושיפוע לא נורמאלי של הרשתית. נמצא הבדל משמעותי מבחינה סטטיסטית בעובי הכללי של הרשתית בין העיניים הנורמאליות לבין העיניים עם אטרופיה פרי-פפילארית, כאשר בעיניים הנורמאליות הרשתית עבה ב- 15% יותר מאשר בעיניים עם אטרופיה פרי-פפילרית. אולם, לא נמצא הבדל משמעותי בעובי שכבת סיבי העצב של הרשתית בין העיניים הנורמאליות לאלה עם האטרופיה הפרי-פפילרית.

מסקנת החוקרים היא שבאמצעות OCT ניתן לתאר שינויים אופייניים בעיניים עם אטרופיה פרי-פפילרית.

Manjunath V, Shah H, Fujimoto JG, Duker JS.

Analysis of Peripapillary Atrophy Using Spectral Domain Optical Coherence

Tomography.

Ophthalmology 2011;118:531536.