הוירוס שגורם לקדחת הנילוס המערבי בודד לראשונה ב- 1937 באזור הנילוס המערבי באוגנדה. זהו   flavivirus של RNA חד גדילי אשר שייך ל- Japanese encephalitis virus serocomplex. קדחת הנילוס המערבי הינה מחלה zoonotic המועברת על ידי יתושים כאשר ציפורי בר משמשות כמאגר שלה. למרות שהוירוס אנדמי באפריקה, המזרח התיכון ואירופה, הוא תואר לראשונה בצפון אמריקה בעיר ניו-יורק ב- 1999. תקופת האינקובציה הינה בין 3 ל- 14 ימים. רק כ- 20% מהנדבקים הופכים להיות סימפטומאטיים עם מחלת חום, ורק אחד מכל 150 הדבקויות מפתח מנינגיטיס או אנצפליטיס. גיל מתקדם ותחלואה בסוכרת זוהו כגורמי סיכון להתפתחות מחלה נוירולוגית קשה ומוות.

מספר תיאורי מקרים רטרוספקטיביים דיווחו על מעורבות עיינית בתחלואה בקדחת הנילוס המערבי. התיאורים היו של כוריורטיניטיס רב מוקדי –  multifocal chorioretinitis עם מראה טיפוסי של הנגעים הכוריורטינליים בפונדוסקופיה ובאנגיוגרפיה עם פלואורסצאין. ממצאים נוספים שדווחו כללו נאורופתיה של עצב הראיה – optic neuritis, אובאיטיס קדמית ווסקוליטיס חסימתי של הרשתית. עד עתה לא פורסם כל מחקר פרוספקטיבי של בנושא הממצאים בעיניים בקדחת הנילוס המערבי. אי לכך המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לאפיין ולנתח באופן פרוספקטיבי את המעורבות הכוריורטינלית בחולים עם קדחת הנילוס המערבי. (1)

המחקר בוצע בטוניס, במחלקת העיניים, המחלקה למחלות זיהומיות והמחלקה לטיפול נמרץ של Fattouma Bourguiba University Hospital, Monastir . השתתפו במחקר 29 חולים עוקבים עם התפרצות של המחלה והוכחה סרולוגית למחלה באותו זמן. משך הזמן הממוצע של הסימפטומים לפני בדיקת העיניים היה 10 ימים והטווח בין יומיים לחודש. כל המשתתפים עברו בדיקת עיניים מקיפה צילום פונדוס וצילום פלואורסצאין אנגיוגרפיה.כוריורטיניטיס מולטיפוקלי טיפוסי נראה בבדיקה הראשונית בשתי העיניים בקרב 20 שהיוו 69% מתוך 29 החולים, והתפתח במהלך מעקב בשלושה חולים שהיוו 10.3%. באחד משלושת מקרים אלה בשתי העיניים ובחולה אחד בעין אחת. הכורואידיטיס הייתה מלווה בתגובה דלקתית קלה בזגוגית בכל המקרים. ממצאים אחרים כללו דימומים בתוך הרשתית ב- 21 חולים שהוו 72.4%, דימומים ברשתית עם מרכז לבן ב-7 חולים המהווים 24.15, sheathing מקומי של כלי הדם ברשתית בשלושה חולים המהווים 10.4%, sheathing עורקי ניכר ונרחב בחולה אחד המהווה 3.4%, דלף של כלי הדם של הרשתית בחמישה חולים המהווים   17.2%, נפיחות של הדיסקה ב- 6.9%, צביעה של הדיסקה של עצב הראיה  ב- 20.7%, שינויים ממוקמים ב- RPE ב- 3.4% ורטינופתיה סוכרתית ללא פרוליפרציה בשבעה חולים המהווים 24.15%. הממצאים במקטע האחורי השייכים לקדחת הנילוס המערבי הם בעלי מהלך עם ריפוי עצמוני  בכל החולים.

המסקנה של החוקרים הייתה שמעורבות כוריורטינלית, גם אם לעיתים שכיחות היא א-סימפטומאטית ועם ריפוי עצמוני, הינה שכיחה מאד בחולים בקדחת הנילוס המערבי. הממצא הייחודי של כוריורטיניטיס מולטיפוקלי בחולה עם סימפטומים סיסטמיים המרמזים על אפשרות של קדחת הנילוס המערבי יכול לעזור לגבש את האבחנה עוד לפני קבלת תשובת הבדיקה הסרולוגית.

אי לכך יש הצדקה לבצע בדיקת עיניים מקיפה כולל בדיקת פונדוס יסודית בכל המקרים החשודים על פי הסיפור הקליני כחולים בקדחת הנילוס המערבי, וצילום אנגיוגרפיה עם פלואורסצאין יש לבצע בחלקם.