היצרות ארטריולרית פוקלית וכללית ורטינופתיה נקשרו מזה זמן רב לחומרת יתר לחץ דם ויכולים לכן לשמש כסמנים למחלה מיקרו-וסקולרית היפרטנסיבית. בנוסף, דווח על קשר בין היצרות ארטריולרית הרשתית לבין גלאוקומה. קשר כזה יכול להצביע על תפקיד אפשרי שיש למיקרו-סירקולציה בפתוגנזה של המחלה. פחות ידוע על הקשר בין היצרות ארטריולרית רטינלית פוקלית וכללית, arteriovenous nicking ורטינופתיה לבין דגנרציה מקולרית מחמת גיל AMD. גם אין כל נתונים המתייחסים לקשר אפשרי בין מאפיינים וסקולריים של הרשתית והתפתחות ירוד.

במחקר שבוצע על ידי חוקרים מארה”ב ומסינגפור, מ – Department of Ophthalmology and Visual Sciences, University of Wisconsin Medical School, Madison, Wisconsin ומ- Singapore National Eye Center & National University of Singapore, Singapore, נבדק הקשר בין מאפיינים וסקולריים של הרשתית לבין היארעות AMD, התפתחות 3 סוגים של ירוד המתפתח עם הגיל, הופעת גלאוקומה פתוחת זוית, יתר לחץ תוך-עייני וקעור בדיסקה במהלך מעקב של 10 שנים. (5)

היה זה Population-based cohort study בו בוצע דירוג המאפיינים המיקרו-וסקולריים בבדיקה הראשונית של צילומי רשתית שנלקחו מ- 4,926 אנשים בגיל 43 עד 86 שנים, אשר השתתפו ב- Beaver Dam Eye study. הימצאות AMD, 3 סוגים של ירוד המתפתח עם הגיל, גלאוקומה פתוחת זוית, יתר לחץ תוך-עייני וקעור בדיסקה נקבעו בבדיקה הראשונית וכן בבדיקות חוזרות שבוצעו כעבור 5 ו- 10 שנים בהתאם לבדיקה לפי פרוטוקול קבוע.

לאחר התאמה לגיל ומין נמצא שהיצרות ארטריולרית כללית היתה קשורה לשכיחות ההיארעות של דפיגמנטציה של האפיתל הפיגמנטרי של הרשתית כעבור 10 שנים. נמצא גם קשר הפוך לשכיחות התפתחות ירוד נוקלארי. Arteriovenous nicking היה קשור להיארעות של AMD. לא נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין היצרות כלי הדם פוקלית או רטינופתיה לבין שכיחות AMD, כל סוגי הירוד וגלאוקומה.

לסיכום מאפיינים וסקולריים של הרשתית הקשורים ליתר לחץ דם קשורים להיארעות של AMD וירוד נוקלארי, אך לא לשכיחות גלאוקומה. יש לציין שהקשרים שנמצאו היו חלשים ובלתי קבועים.