הקשר בין זרימה אבנורמלית בעורק הרחם בבדיקת דופלר והסיכון ללידת עובר-מת (Obstet Gynecol)

חוקרים בריטים מדווחים בגליון ינואר של Obstetrics and Gynecology כי זרימה אבנורמלית בעורק הרחם בבדיקת דופלר היא פקטור מנבא ללידת עובר-מת עד שבוע 32 להריון, אך לא ללידת עובר-מת בלידה במועד.

במסגרת המחקר החוקרים בדקו את הזרימות בדופלר ב-30,519 נשים, הבדיקה נערכה בשבוע 22-24 להריון.

סה”כ זוהו 109 מקרים של לידת עובר-מת, אותם החוקרים סיווגו כסיבה לא-ידועה או סיבה שלייתית כולל היפרדות שליה, רעלת הריון והפרעה בגדילה. חציון גיל ההריון במקרה של תמותת עובר שלייתית עמד על 30 שבועות, בהשוואה ל-38 שבועות במקרים של תמותה מסיבה לא-ידועה.

בנשים עם מדד פולסטיליות ממוצע בעשירון העליון, נרשמה עליה פי 5.5 בסיכון לתמותת עובר שלייתית. בנשים עם Notch בילטארלי בעורק הרחם בבדיקת דופלר, זוהתה עליה של פי 3.9 בסיכון לתמותת עובר שלייתית. מדד פולסטיליות ממוצע בעשירון העליון לווה בסיכון מוגבר פי 2.5 לתמותת עובר לא-מוסברת. לא נמצא קשר בין ממצא של Notch בילטארלי ותמותת עובר לא-מוסברת.

רגישות שילוב מדד פולסטיליות ממוצע גבוה ו- Notch דו-צדדי עומדת על 58%, והסגוליות עומדת על 95%. שיעור הסבירות החיובית לתמותת עובר-מת מסיבה כלשהי עד שבוע 32 להריון עומד על 12.1. החוקרים מצאו כי שילוב המדדים הינו פקטור מנבא גרוע לניבוי תמותת עובר-מת לאחר שבוע 32 להריון.

הנתונים מהמחקר הנוכחי הכרחיים לעיצוב מחקרים התערבותיים המכוונים להורדת הסיכון לתמותת עובר-מת באוכלוסיה בה מבוצעות בדיקות סקר באמצעות בדיקות דופלר של עורק הרחם.

החוקרים טוענים כי תחילה יש לקבוע מתי הסיכון ללידת עובר-מת עולה עם עליה בתנגודת לזרימה בעורק הרחם. זיהוי הסף לסיכון הינו הכרחי לקביעת הזמן המתאים להתערבות כלשהי.

Obstet Gynecol 2007;109:144-151.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן