מטפחים את מדעני העתיד: יום המחקר של רמב”ם

יום המחקר השנתי ה-12 של הקריה הרפואית רמב”ם התקיים ביום ה’ האחרון, ונחל הצלחה גדולה. במסגרת יום העיון, זכו המשתתפים לפגוש מקרוב בעשייה המחקרית ברמב”ם ולהכיר את חוקרי ביה”ח.

את דברי הפתיחה נשאו פרופ’ רפי ביאר, מנהל רמב”ם, פרופ’ אליעזר שלו, דיקן הפקולטה לרפואה בטכניון ופרופ’ קרל סקורצקי, מנהל פיתוח הרפואה והמחקר ברמב”ם. כולם התייחסו בדבריהם לחשיבות שילוב המחקר, הרפואה והעשייה הרפואית, כפי שנעשה במודל המתקיים ברמב”ם, הישגי שת”פ בין רמב”ם לטכניון ולמוסדות מחקריים מובילים נוספים, בארץ ובעולם, ולתחזית פיתוח המחקר העתידי.

לאחר מכן עלה על הבמה המרצה האורח, פרופ’ פר מורטן סנדסט, מביה”ח האוניברסיטאי באוסלו, אשר הציג בפני הקהל את הנושא:  “קידום סביבה מחקרית במסגרת העשייה הרפואית בבית החולים”.

בהמשך יום העיון הציגו פרופ’ דוד ירניצקי, מנהל מחלקת נוירולוגיה ופרופ’ רון אפלבוים, מנהל המערך האונקולוגי, זוויות וסוגיות שונות בתחום המחקר ושילובו עם הפן הקליני. ד”ר זיו בקרמן ממחלקת ניתוחי לב וד”ר טובה הרשקוביץ  מהמכון הגנטי בביה”ח הציגו את תחומי המחקר שלהם בשנים האחרונות, ולאחר מכן התקיים פאנל בהנחיותו של פרופ’ בנימין ברנר, מנהל המערך ההמטולוגי ובהשתתפותם של פרופ’ ביאר, פרופ’ ליאור גפשטיין, מנהל המחלקה הקרדיולוגית ברמב”ם, פרופ’ איתן בלומנטל, מנהל מחלקת עיניים, ד”ר גל אקירי, ראש תחום מענקי מחקר בביה”ח וד”ר הדס זיגדון, סגנית מנהל המחלקה לפריודונטיה. 

בתום הרצאות, החל שלב חלוקת הפרסים והמענקים לחוקרים בקטגוריות השונות, מסורת של יום המחקר ברמב”ם.

זוכי המלגות בתוכנית רמב”ם-עתידים לטיפוח מצוינות אקדמית, לשנת 2015 (מחזור תשיעי) הם:

ד”ר מייקל מיימוני, מתמחה במחלקת עיניים, בהנחיית פרופ’ אהוד גזית, המחלקה למיקרוביולוגיה מולקולרית ולביוטכנולוגיה, אוניברסיטת תל אביב, בנושא: “טיפולים פרמקולוגיים חדשניים לקטרקט: מניעה והיפוך של אגרגציית חלבוני הקטרקט”.

ד”ר יעל מורגנשטרן, מתמחה בפנימית ב’, בהנחיית ד”ר לירן שלוש ממכון וייצמן, ד”ר צילה צוקרמן, מכון המטולוגי רמב”ם וד”ר שלומית יהודאי-רשף, מרכז המחקר ההמטולוגי ברמב”ם, בנושא: “תפקידם של יחסי הגומלין בין התא הפרה-לוקמי ותאי הסטרומה במח העצם בתהליך התפתחות הלוקמיה”.

זוכי תוכנית אופקים למחקר, מענקי מחקר תחרותיים למומחים, לשנת 2015 (מחזור חמישי) הם:

ד”ר מירי בליך, ממחלקת קרדיולוגיה, על עבודתה בנושא: “זיהוי ואפיון המנגנון של ALPK3 כגן חדש המסביר קדיומיופתיה היפרטרופית”.

ד”ר טובה הרשקוביץ, המכון הגנטי, על עבודתה בנושא:
“הבסיס הגנטי לתסמונת  ליקוי שכלי ואפילפסיה חדשה”.  

ד”ר עמית להבי, הרדמה, על עבודתו בנושא:
“הטמעת הפרדת טסיות במכונת לב-ריאה בשימוש במחזור דם חוץ גופי ממושך, לשיפור כמות ותפקוד הטסיות והקטנת דימום לאחר ניתוח”.

בפרס תוכנית “ניצוץ”, המוענק מטעם קרן רמב”ם לחדשנות והמצאות, זכה הפרויקט שכותרתו: “מערכת למיקום טובוס אנדוטרכיאלי”. את הפרויקט הובילו ד”ר יוסף בן ארי, מנהל מחלקת טיפול נמרץ ילדים בביה”ח “רות” שבקמפוס רמב”ם, יחד עם ד”ר אמיר חדש, רופא בכיר במחלקה.

במסגרת הפרויקט, הממציאים יפתחו מערכת חדשנית למיקום טובוס אנדוטרכיאלי. המערכת מתאפיינת בהיותה נוחה לשימוש וביכולתה לאפשר מיקום ושט /קנה ועומק של טובוס ללא צורך בצילום חזה או אנדוסקופיה.

השנה ניתנה לראשונה מלגה במסגרת תוכנית מעוף למחקר ופיתוח בסיעוד. הזוכים במלגה השנה הן:

הגר ברוך וצוות היחידה הגריאטרית, על עבודתם בנושא: “תוכנית התערבות סיעודית למניעה ואבחון דליריום בקרב מאושפזים זקנים בבית חולים רמב”ם”.

לימור חן וצוות מחלקת ניתוחי ראש צוואר, על עבודתם בנושא: “התערבות מבוססת ציפיות בחולים והשפעתה על איכות החיים”.

כרמית שטיינברג וצוות מלר”ד ילדים, על עבודתם בנושא: “תיקוף שיטת הטריאז’ המבוצע במלר”ד ילדים רמב”ם לקביעת חומרת מחלה”.

אלכס טנסקי וצוות הרדמה ואגף כירורגי, על עבודתם בנושא: “הצטרפות  למאגר PAIN OUT – יישום איסוף נתונים מבוסס אחיות וסייעי רופא למאגר מידע בינלאומי לשיפור הטיפול בכאב בתר ניתוחי”.

אנה קרמינסקי וחברות ועדת מחקר ביה”ח לילדים “רות”, על עבודתם בנושא: “עמדות וידע צוות מטפל בנושא בחילות בילדים שאינם מסוגלים לבטא מילולית את תחושת הבחילה”.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות טיפול בינלאומיות חדשות ל-IgG4-RD: חיסכון בסטרואידים וטיפול מכוון תאי B  לאחזקה

הנחיות טיפול בינלאומיות חדשות ל-IgG4-RD: חיסכון בסטרואידים וטיפול מכוון תאי B לאחזקה

מקור: Lancet Rheumatol
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|22/11/2026

קבוצה בינלאומית של 62 מומחים, מטופלים ומטפלים מ־15 מדינות פרסמה את ההנחיות הייעודיות הראשונות לטיפול במחלה הקשורה ל־IgG4 מאז 2015. נוסחו 28 המלצות, והושגה הסכמה על 22. הדגש: גלוקוקורטיקואידים כבסיס לאינדוקציה, הוספת טיפול חוסך־סטרואידים לרוב החולים, וטיפולים מכווני תאי B לשמירת הפוגה

ה־FDA העניק אישור מואץ ל־amivantamab תת־עורי בסרטן ראש־צוואר חוזר או גרורתי לאחר פלטינום ואימונותרפיה

ה־FDA העניק אישור מואץ ל־amivantamab תת־עורי בסרטן ראש־צוואר חוזר או גרורתי לאחר פלטינום ואימונותרפיה

מקור: FDA
ד"ר שיר מן
ד"ר שיר מן
אין תגובות|22/11/2026

ב־5 בנובמבר 2026 העניק ה־FDA אישור מואץ ל־amivantamab and hyaluronidase-lpuj (Rybrevant Faspro) במתן תת־עורי, כטיפול יחיד במבוגרים עם קרצינומה קשקשית של הראש והצוואר (HNSCC) חוזרת או גרורתית, שמחלתם התקדמה במהלך או לאחר כימותרפיה מבוססת פלטינום ונוגדן anti-PD-1/PD-L1. ההתוויה אינה כוללת סרטן אורופרינקס הקשור ל־HPV

KEYNOTE-C93: pembrolizumab כטיפול יחיד בקו ראשון האריך את ההישרדות ללא התקדמות לעומת כימותרפיה בסרטן רירית הרחם מסוג dMMR

KEYNOTE-C93: pembrolizumab כטיפול יחיד בקו ראשון האריך את ההישרדות ללא התקדמות לעומת כימותרפיה בסרטן רירית הרחם מסוג dMMR

מקור: Lancet
ד"ר שיר מן
ד"ר שיר מן
אין תגובות|19/11/2026

בחולות עם סרטן רירית הרחם מתקדם או חוזר מסוג mismatch repair-deficient (dMMR), pembrolizumab כטיפול יחיד בקו ראשון האריך משמעותית את ההישרדות ללא התקדמות בהשוואה ל־carboplatin ו־paclitaxel, עם שיעור נמוך בהרבה של רעילות חמורה. הנתונים, מניתוח ביניים של KEYNOTE-C93 בשלב 3, הוצגו ב-ESMO 2026 ופורסמו במקביל ב־The Lancet

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן