Imatinib יעיל כטיפול קו ראשון ב-CML

מחקר חדש מצא, כי imatinib הוא בעל יעילות גבוהה כטיפול קו ראשון בחולי CML, ולכן מומלץ להתחיל את הטיפול בו בשלב מוקדם ככל הניתן.

במסגרת המחקר השתתפו 104 חולים, שאובחנו כסובלים מ- CML בשנים 1990-2006. הגיל החציוני היה 44 שנים (19-77),ו-55% מהם היו זכרים. Imatinibשימש במינון של 400 מ”ג/יום בשלב הכרוני ו-600 מ”ג/יום בשלב הבלסטי או המואץ. בחולים בשלב הכרוני שהיו ללא תגובה ציטוגנטית כעבור שנה, ובחולים בשלב המואץ או הבלסטי ללא תגובה המטולוגית לאחר 3 חודשים, המינון הועלה ל-600 מ”ג/יום ו-800 מ”ג/יום, בהתאמה.

טיפול באינטרפרון (IFN) היה במינון יומי של 5 MIU/m2, עם או ללא קורסים חודשיים של cytosine arabinoside (Ara-C) 20 mg/m2, למשך 10 ימים בחמישים חולים לפני imatinib. התגובה הציטוגנטית נוטרה ע”י ספירת מטאפאזות במח העצם, שנבדקו בנקודת התחלה, 3,6,9, ו-12 חודשים במהלך השנה הראשונה, וכל שישה חודשים לאחר מכן. התגובה הציטוגנטית עברה כימות ע”י 20 מטאפאזות במח העצם: 0% הוגדר כתגובה מלאה, 1-35% כתגובה גדולה, ומעל 95% ככישלון imatinib.

התגובה המולקולרית נבדקה בעזרת PCR בדגימות מח עצם. החוקרים חילקו את החולים לשתי קבוצות עפ”י טיפול קודם ב-INF. חולי CML שטופלו ע”י imatinib כטיפול קו ראשון, נבחרו כקבוצה מספר 1. ואילו חולים שטופלו ראשית ע”י INF ו- Ara-C, או חולים שעברו ל- imatinibעקב אי סבילות או היעדר תגובה, הוגדרו כקבוצה מספר 2.

פיזור הגיל, מין ושלב המחלה היו דומים בין שתי הקבוצות. תגובה המטולוגית נצפתה ב-90.4% מהחולים לאחר מעקב חציוני של 54 יום (11-149) בקבוצה 1 ו-41 יום (15-193) בקבוצה 2. תגובה מלאה הושגה ב-77.8% מהחולים, כאשר שיעור התגובה המלאה היה גבוה יותר משמעותית בקבוצה 1 (0.019=P). בהשוואת התגובה הציטוגנטית המוקדמת כעבור 6 חודשים בין שתי הקבוצות, קבוצה 1 הראתה שוב תוצאות טובות יותר (0.049=P). תגובה ציטוגנטית מלאה הושגה ב-35.6% מהחולים, כאשר לא נמצא הבדל בין הקבוצות. תגובה מולקולרית הושגה ב-19.2% מהחולים, שוב ללא הבדל משמעותי בין הקבוצות.

מסקנת החוקרים הייתה, כי imatinib יעיל מאוד כטיפול קו ראשון בחולי CML. גיל מחלה מתקדם הוא קרוב לוודאי הגורם החשוב ביותר לשיעורי התגובה הנמוכים בקבוצה השנייה. אולם, תפקידו של טיפול מוקדם ב-IFN צריך גם הוא להיבדק. לדבריהם, יש להשתמש ב-imatinib בכל חולי CML בשלב מוקדם ככל הניתן, במטרה להגיע לתגובה מלאה טובה ומהירה יותר.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2024

כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

אי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים (MDedge)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|26/08/2024

בכתבה ב- MDedge דנו באי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים ותואר תיאור מקרה של מטופלת עם תסמונת כלילית חריפה וחשבה להפסיק את הסטטין בגלל תופעות לוואי. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

מה משמעות המחשבון החדש להערכת תחלואה קרדיו-וסקולרית? (Internal Medicine JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|14/08/2024

מחקר חדש שפורסם ב-Internal Medicine JAMA השווה בין שני מחשבוני סיכון קרידו-וסקולרים ל-10 שנים, מחשבון ה-PCE ומחשבון ה-PREVENT והראה הבדל משמעותי ביניהם. יהונתן ניסן משתף את המחקר בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן