מה בין טיפול אנטיביוטי מוקדם ובין התפתחות אסתמה? (Lancet Respir Med)

פגם בפעילות מערכת החיסון כנגד נגיפים ושינויים גנטיים משחקים תפקיד בקשר בין טיפול אנטיביוטי מוקדם ובין התפתחות אסתמה בשלב מאוחר יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מבריטניה, שפורסמו בכתב העת Lancet Respiratory Medicine.

החוקרים כותבים כי מהנתונים עולה כי טיפול אנטיביוטי אינו גורם לאסתמה. מהממצאים עולה כי הקשר המדווח בין טיפול אנטיביוטי ואסתמה בילדות מבוסס על מערך מורכב של ערפלנים לפי התוויה. ערפלנים אלו כוללים עליה ברגישות לזיהומים נגיפיים עקב פגם במערכת החיסון כנגד נגיפים ושינויים גנטיים על כרומוזום 17q21, הקשורים עם סיכון מוגבר לתחלואה נשימתית ואסתמה. גורמים חבויים אלו עשויים להביא לעליה בסיכוי למרשם לטיפול אנטיביוטי בגיל צעיר, כמו גם להתפתחות אסתמה בשלב מאוחר יותר.

במטרה לבחון את הנושא, החוקרים בחנו נתונים ממחקר Asthma and Allergy Study, מחקר מבוסס-אוכלוסיה בבריטניה, שעקב אחר ילדים מהלידה ועד גיל 11 שנים (בין 20 באפריל, 1995, ועד 13 באפריל, 2000).

להפחתת סיכון להטיות, החוקרים אספו את הנתונים מהרשומות הרפואיות אודות מרשמים לטיפול אנטיביוטי והתלקחויות אסתמה, וכן התבססו על שאלונים תקפים לאיסוף נתונים על תסמינים עליהם דיווחו ההורים ואבחנות וטיפולים ע”י רופאים.

החוקרים בחנו דגימות דם שנלקחו בגיל 11 שנים לנוכחות נגיפי Rhinovirus, RSV (Respiratory Syncytial Virus) וחיידקי Haemophilus influenza ו-Streptococcus pneumonia. הם גם בחנו את הקשר בין פולימורפיזם בכרומוזום 17q21 ובין מרשם לטיפול אנטיביוטי וערכו בדיקות לאלרגיות נפוצות, באמצעות תבחין עורי, בגילאי 3, 5, ו-11 שנים. החוקרים לקחו בחשבון את מין הילדים, השתתפות במעונות יום, אחאים מבוגרים יותר והנקה.

כמעט כל 916 הילדים (98%) קיבלו לפחות מחזור טיפול אנטיביוטי אחד, ומרביתם (71%) קיבלו טופלו לראשונה במהלך השנה הראשונה לחייהם. לאחר מרשם לטיפול אנטיביוטי, בילדים תועד סיכון גבוה יותר לאבחנת צפצופים ע”י רופא (יחס סיכון של 1.71, p<0.0001) וצפצופים חמורים או התלקחות אסתמה (יחס סיכון של 2.26, p=0.041), כאשר העליה המובהקת סטטיסטית בסיכון תועדה במהלך השנתיים הראשונות לאחר מתן המרשם לטיפול.

בנוסף, בילדים עם צפצופים תועד סיכון גבוה יותר משמעותית להתלקחויות (יחס סיכון של 2.09, p<0.0001) ואשפוזים בבתי חולים (יחס סיכון של 2.64,  P=0.0009) במהלך השנתיים הראשונות לאחר מתן מרשם לטיפול אנטיביוטי.

בילדים עם טיפול אנטיביוטי מוקדם תועדה תגובה נגד-חיידקים דומה אך עם רמות ציטוקינים נמוכות משמעותית. וריאנטים גנטיים  על כרומוזום 17q21 נקשרו עם סיכון מוגבר לטיפול אנטיביוטי בינקות. עם זאת, לא תוארה השפעה של טיפול אנטיביוטי על התפתחות אלרגיה.

Lancet Respir Med. Published online May 15, 2014

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

יעילות קורטיקוסטרואידים במתן פומי לצפצופים חריפים בגיל טרום בית ספר (The Lancet Respiratory Medicine)

יעילות קורטיקוסטרואידים במתן פומי לצפצופים חריפים בגיל טרום בית ספר (The Lancet Respiratory Medicine)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: קורטיקוסטרואידים במתן פומי יעילים בטיפול בצפצופים חריפים הקשורים לְאסתמה (בדרך כלל נצפים בילדים בני 6 ומעלה), אך אין להם השפעה בטיפול בצפצופים חריפים הקשורים לברונכיוליטיס (בדרך כלל נצפים בילדים מתחת לגיל 12 חודשים). כך עולה מסקירה שיטתית וממטה אנליזה חדשה שפורסמה ב- The Lancet Respiratory Medicine.

מעקב עד גיל ההתבגרות לאחר חשיפה מוקדמת לבוטנים למניעת אלרגיה (New England Journal of Medicine Evidence)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4, תחום פדיאטרי: צריכת בוטנים, החל מינקות ועד גיל 5 שנים, הובילה לסבילות מתמשכת לבוטנים עד גיל ההתבגרות בלא קשר לצריכת בוטנים לאחר מכן. דבר המוכיח שאפשר להגיע למניעה ולסבילות ארוכת טווח באלרגיה למזון. כך עולה מניסוי אקראי חדש שפורסם ב-New England Journal of Medicine Evidence.

אלרגיות למזון ואנפילקסיס הקשור למזון (JAMA, CME)

אלרגיות למזון ואנפילקסיס הקשור למזון (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|14/03/2024

אלרגיות למזון ואנפילקסיס הן אתגר בריאותי משמעותי, המשפיע על אנשים בכל הגילים. סקירה זו מתעמקת בפתופיזיולוגיה, באפידמיולוגיה, באלרגנים נפוצים, בהיסטוריה טבעית, בהתייצגות קלינית, באבחון, במניעה ובטיפול באלרגיות למזון בתיווך נוגדני IgE, עם דגש מיוחד על תסמונת אלפא-גל. הבנת המורכבות של מצבים אלה חיונית בעבור רופאים, מטופלים ובני משפחותיהם כדי להבטיח טיפול נכון ומניעה של תגובות אלרגיות חמורות.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן