במחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Women’s Health ביקשו חוקרים להעריך את האינטראקציה בין נטייה גנטית לסרטן שד ובין מדדי גובה, משקל וטיפול הורמונאלי חליפי, על הסיכון להתפתחות סרטן שד.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לסרטן שד כיום גורמי סיכון מוכחים רבים, הן גנטיים והן סביבתיים, אך גורמי הסיכון הללו בעצמם מסבירים רק חלק מכלל ההיארעות של ממאירויות שד. הם בחנו את האינטראקציה האפשרית בין גורמי סיכון גנטיים ופנוטיפיים מסוימים, כולל תשעה SNP (Single Nucleotide Polymorphism) וגובה, מדד מסת גוף וטיפול הורמונאלי חליפי.
החוקרים בחנו מדגמים משלוש אוכלוסיות מחקר: שני מדגמים משבדיה שהיו במעקב פרוספקטיבי ומחקר מקרה-ביקורת אחד מאיסלנד. סה”כ, זוהו 2884 מקרים של סרטן שד פולשני ו-4508 ביקורות.
החוקרים מדווחים כי זוהתה אינטראקציה בין פולימורפיזם ספציפי אחד (rs851987 ב-ESR1) עם גובה החולים, עם השפעה מגנה גדולה יותר של אלל מג’ורי בנשים גבוהות יותר (p=0.007) ו-rs13281615 (על כרומוזום 8q24) נטה להביא לעליה בסיכון רק בנשים שלא נטלו טיפול הורמונאלי חליפי (p=0.03).
החוקרים מסכמים וכותבים כי דרושים מדגמים הרבה יותר גדולים בכדי להדגים אינטראקציה בין פולימורפיזם גנטי בסיכון נמוך ובין פנוטיפים הכוללים גובה, מדד מסת גוף או טיפול הורמונאלי חליפי על הסיכון לסרטן שד. עם זאת, מהמחקר הנוכחי עולה מגמה לפיה יש עניין בהערכת אינטראקציה בין גורמים גנטיים וסביבתיים בהקשר זה.
BMC Womens Health. 2012;12
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!