ממחקר חדש מבריטניה עולה כי ילדים גבוהים לגילם מצויים בסיכון מוגבר להשמנה בטנית. בילדים גבוהים לגילם נוטים לעודף-משקל או השמנת-יתר, עם אחוז שומן גוף גבוה יותר.

מדגם המחקר כלל 2,298 ילדים לבנים בגילאי 5-14 שנים. החוקרים העריכו את הגובה, המשקל, אחוז שומן הגוף והיקף המותניים, וחישבו את ערכי BMI. הם נתנו מדד סטטיסטי לילדים על-בסיס גובהם לאחר תיקון לגיל, וחילקו אותם לארבע קבוצות, מהנמוך לגבוה ביותר.

שיעורי ערכי BMI גבוהים, אחוז שומן גוף גבוה והיקף מותניים גבוה יותר נעו בטווח 8-13% בקבוצת הילדים הנמוכים ביותר ובטווח 33-52% בקבוצת הילדים הגבוהים ביותר.

מממצאים אלו עולה כי ילדים גבוהים לגילם מצויים בסיכון מוגבר לעודף-משקל/השמנת-יתר, וגם להשמנה בטנית. החוקרים טוענים כי קיים קשר בין גובה ובין מאגרי השומן בגוף, ונושא זה לא זכה ליחס רב.

הם ממשיכים ומסבירים כי בכל אוכלוסיית ילדים, אלו בעלי עודף משקל או השמנת-יתר, כפי שנקבע לפי ערכי BMI, נטו להיות גבוהים יותר, בהשוואה לילדים בעלי משקל תקין.

לדברי החוקרים, ככל שילדים שמנים גובהים, הם נוטים להשמין, כאשר ההשמנה בולטת בעיקר באזור הבטן. באופן כלשהו הם גדלים לגובה יותר מכפי שהיה מצופה לאור הגובה של הוריהם.

החוקרים אספו נתונים אודות כ-8,000 ילדים בלונדון ואזורים סמוכים. הם עדיין מעבדים את הנתונים מאזורים אחרים בעולם. הם מאמינים כי ילדים המצויים בסיכון הגבוה ביותר להשמנת-יתר בטנית, בהתאם לרקע האתני ורמת ההכנסה, אך אינם יודעים לקבוע מהו המקור להצטברות שומן במרכז הגוף בילדים אלו. הם מעלים את האפשרות כי הדבר נובע מהתזונה לאחר הינקות, ודפוסי גדילה בשלב מוקדם מאוד.

בתינוק בעל משקל לידה נמוך, התגובה הטבעית של ההורים היא להאכיל את הילד, במטרה שהוא ישמין וישלים את המשקל המתאים לגילו, ייתכן כי שילוב זה של תינוק קטן וגדילה מהירה בשנתיים-שלוש הראשונות לחיים, אחראית להשמנה הבטנית.

First International Congress on Abdominal Obesity

לידיעה במדסקייפ