במהלך 25 השנים האחרונות חל שיפור משמעותי בתוצאות השתלה אלוגנאית של תאי גזע לטיפול במחלות ממאירות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of Internal Medicine.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השתלה המטופויאטית אלוגנאית מיועדת לטיפול בממאירויות המטולוגיות עמידות ומספר הפרעות לא-ממאירות. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לקבוע אם ההישרדות השתפרה במהלך העשור האחרון והם ערכו השוואה בין חולים בהם בוצעה השתלה בין 2003-2007 אל מול אלו בהם ההשתלה בוצעה בין 2013-2017 להערכת ההישרדות והסיבוכים על-רקע השתלה.
במהלך השנים 2003-2007 בסך הכול 1,148 השלימו השתלת מח עצם ראשונה ובין השנים 2013-2017 השלימו 1,131 חולים השתלת מח עצם. לאורך העשור, נרשמה ירידה של 34% בסיכון לתמותה ללא-הישנות לאחר 200 ימים (יחס סיכון של 0.66, רווח בר-סמך 95% של 0.48-0.89), ירידה של 24% בסיכון להישנות ממאירות (יחס סיכון של 0.76, רווח בר-סמך 95% של 0.61-0.94), ירידה של 31% בסיכון לתמותה על-רקע הישנות (יחס סיכון של 0.69, רווח בר-סמך 95% של 0.54-0.87) וירידה של 34% בסיכון לתמותה הכוללת (יחס סיכון של 0.66, רווח בר-סמך 95% של 0.56-0.78).
היקף הירידה בסיכון לתמותה הכוללת היה דומה בחולים שקיבלו טיפול מיאלואבלטיבי לעומת אלו שקיבלו טיפול בעצימות-מופחתת, כמו גם בחולים בהם שקיבלו תרומה מאח/ות תואמים, בהשוואה לתורם שאינו קרוב משפחה.
עוד מדווחים החוקרים כי חלה ירידה בשכיחות צהבת, אי-ספיקת כליות, הנשמה מכאנית, עומס גבוה של נגיפי CMV בדם, בקטרמיה של חיידקי גראם שליליים, זיהום פטרייתי פולשני, מחלת GVHD (Graft-versus-Host Disease) אקוטית או כרונית וחשיפה לפרדניזולון.
החוקרים מסכמים וכותבים כי במהלך השנים האחרונות חל שיפור בהישרדות וירידה בשיעור הסיבוכים לאחר השתלה אלוגנאית. שיעורי הישנות ממאירות עדיין מהווים את המכשול המרכזי לשיפור הישרדות החולים.
Ann Intern Med 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!