במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ירידה גדולה ברמות סוכר בדם במהלך ולאחר אימון גופני בתנאי היפוקסיה אקוטית מעידה כי ביצוע אימונים גופניים בגובה רב הינו גורם סיכון אפשרי להיפוגליקמיה בחלים עם סוכרת מסוג 1.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקווים המנחים הזמינים כיום לחולים עם סוכרת מסוג 1 אינם מתייחסים להשפעה של קו הגובה על רמות הסוכר בדם בזמן פעילות גופנית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של היפוקסיה אקוטית (סימולציה של גובה רב) על ריכוז הסוכר בדם בזמן פעילות גופנית.
מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של היפוקסיה אקוטית על ריכוז סוכר בדם וקצב חמצון פחמימות במהלך פעילות גופנית מתונה בחולם עם סוכרת מסוג 1.
מהנתונים עולה כי בשלב מוקדם במהלך פעילות גופנית (פחות מ-30 דקות) לא תועדה ירידה בריכוז סוכר בדם, בין אם האימון הגופני בוצע בתנאים רגילים או בדימוי אימון בגובה רב (קו גובה של 4,200 מטרים). לאחר שעה של אימון גופני ובמהלך ההתאוששות, ריכוז סוכר בדם היה נמוך יותר משמעותית תחת תנאי היפוקסיה, בהשוואה לרמות שתוארו לפני האימון (p=0.008) ובהשוואה לרמות שתוארו בזמן אימון בתנאים רגילים (p=0.027).
פעילות גופנית בשני המצבים הובילה לעליה משמעותית בקצב חמצון פחמימות, אשר שב לרמות הבסיס לאחר האימון הגופני. טרם האימון הגופני, במהלכו ולאחריו, קצב חמצון פחמימות היה גבוה יותר בתנאי היפוקסיה, בהשוואה לקצב חמצון פחמימות בתנאים רגילים (p<0.001).
החוקרים קוראים לקחת בחשבון את ממצאים אלו בניסוח הנחיות חדשות לטיפול בחולים עם סוכרת מסוג 1 ולשקול את ההשפעה של קו הגובה על הסיכון להיפוגליקמיה על-רקע פעילות גופנית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!