מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Medical Association עולה כי אין עדויות התומכות בתועלת של Fluoxetine (פרוזק) בהקלה על תסמינים טורדנים-כפייתיים בילדים עם הפרעות מהספקטרום של אוטיזם.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תרופות ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) ניתנות לעיתים קרובות להקלה על תסמינים התנהגותיים של הפרעות מהספקטרום של אוטיזם. במחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את היעילות של Fluoxetine בהקלה על תדירות וחומרת תסמינים טורדניים-כפייתיים באוכלוסיה זו.

המחקר הרב-מרכזי, אקראי, מבוקר-פלסבו, כלל משתתפים בגילאי 7.5-18 שנים עם הפרעות מהספקטרום של אוטיזם. בכל המשתתפים תועד מדד CYBOCS-PDD (Childrens Yale-Brown Obsessive Compulsive Scale, modified for pervasive developmental disorder) של 6 נקודות ומעלה. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב-Fluoxetine (75 ילדים) או פלסבו (71 ילדים), אשר ניתנו לאורך 16 שבועות.

התוצא העיקרי של המחקר היה מדד CYBOCS-PDD לאחר 16 שבועות מההקצאה האקראית.

מבין 146 משתתפים במחקר (85% בנים, גיל ממוצע של 11.2 שנים), 109 השלימו את המחקר; 31 משתתפים בקבוצת ההתערבות ו-21 משתתפים בקבוצת הפלסבו פרשו מהמחקר או שלא השלימו את הטיפול.

מדד CYBOCS-PDD הממוצע ירד מתחילת המחקר עד לאחר 16 שבועות מ-12.80 ל-9.02 נקודות בקבוצת ההתערבות (ירידה של 3.72 נקודות) ומ-13.13 ל-10.89 נקודות בקבוצת הפלסבו (ירידה של 2.53 נקודות). ההבדל הממוצע בין הקבוצות לאחר 16 שבועות עמד על 2.01- נקודות (p=0.03) ובמודל שכלל תקנון נוסף נמצא כי ההבדל בין הקבוצות לא היה מובהק סטטיסטית (p=0.21).

החוקרים כותבים כי מהנתונים עולה כי בילדים ומתבגרים עם הפרעות מהספקטרום של אוטיזם, טיפול ב-Fluoxetine בהשוואה לפלסבו הוביל למדדים נמוכים יותר משמעותית בהתנהגויות טורדניות-כפייתיות לאחר 16 שבועות. עם זאת, הם מזהירים כי יש לנקוט משנה זהירות בפענוח הממצאים לאור השיעור הגבוה של משתתפים שפרשו מהמחקר, העדר הבדלים מובהקים בניתוח נתונים שכלל משתנים אחרים העשויים להשפיע על הקשר הנ”ל והבדלים שהיו על גבול המובהקות הסטטיסטית.

JAMA 2019

לידיעה במדסקייפ