גישות מפצות המשמשות חולים עם אוטיזם להסתיר את מצבם עשויות להיות בעלות השלכות חיוביות ושליליות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Lancet Psychiatry.

למרות שאוטיזם מאובחן על-בסיס התנהגות, רופאים צריכים להיות מודעים לקשיים הפסיכולוגיים ברקע וכי גישות מפצות עשויות להסתיר קשיים אלו. לאור זאת, שאלה מפורשת אודות השימוש בגישות מפצות, (דוגמת האם אתה מתנהג כמו אחרים בכדי להתאים לסביבה?) והצגת שאלות נוספות במידת הצורך (האם אתה מוצא כי גישה זו מעייפת אותך?) יספקו לרופאים תובנה רבה יותר אודות המצב של המטופלים. החוקרים מאמינים כי מפת הגישות המפצות המופיעה במאמר שלהם עשויה לשמש ככלי שימושי לניסוח השאלות למטופלים במרפאה.

מדגם המחקר כלל 58 משתתפים (גיל ממוצע של 35 שנים) עם אבחנה קלינית של אוטיזם. השיטות המפצות השתנו וכללו גישות עמוקות דוגמת תכנון שיחות וחזרה על שיחות, כמו גם גישות התאמה דוגמת השתדלות יתר בכדי לעזור לאחרים.  גישות שטחיות, דוגמת חיקוי המחוות של אחרים, היו נפוצות יותר בקרב אלו עם יותר תכונות אוטיסטיות ונקשרו עם השלכות שליליות, דוגמת חרדה ודיכאון. יתרה מזאת, היה קשה יותר להשתמש בגישות אלו במצבי דחק או כאשר החולים היו עייפים.

מהמחקר עולה כי ישנן גישות מפצות רבות עם מאפיינים ייחודיים, גורמים פרטניים וסביבתיים המשפיעים על הגישה המפצה וההצלחה שלה; השלכות חיוביות (מערכת יחסים חברתית, עצמאות תפקודית, תעסוקה) ושליליות (בריאות נפשית ירודה, אבחנה מאוחרת) בעקבות השימו בגישות המפצות.

החוקרים כותבים כי כחוקרים וכרופאים חשוב למצוא דרכים להתמודד עם המורכבות בהערכת מטופלים אלו.

Lancet Psychiatry 2019

לידיעה במדסקייפ