ההתוויה של טיפול מניעתי במינון נמוך של אספירין לאחר אירוע קרדיווסקולרי ברורה ומוכחת אבל, כמניעה ראשונית היא עדיין מתנדנדת כמו מטוטלת. די ברור שהפסקת טיפול
במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Medical Case Reports מתארים חוקרים דיווח מקרה התומך בבטיחות מתן Idarucizumab לסתירת השפעות Dabigatran (פרדקסה) בחולים עם פרפור פרוזדורים
מאת ד”ר אלינור מוסרי בריסקין מטופלים אשר עוברים ACS (acute coronary syndrome) נמצאים בסיכון גבוה לאירועים איסכמיים שניוניים, בין היתר שבץ מוחי. אזיטימיב (Ezitimibe, Ezetrol)
מאת ד”ר אלינור מוסרי בריסקין מתן מתמשך או מתן לילי של חמצן במטופלים אשר עברו שבץ מוחי אינו משפיע על תמותה או נכות של המטופלים.
במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בחולים בסיכון מוגבר לאירוע מוחי או אוטם לבבי תתכן תועלת
מאת נעה גינזבורג BSc מתן של נוגדי קרישה דרך הפה מומלץ כטיפול לטווח ארוך ברב החולים שסובלים מפרפור עליות (AF). הנתונים העולים ממחקרים קליניים מספקים
בניגוד לטיפול הורמונלי חליפי פומי במינון גבוה ,טיפול הורמונלי חליפי פומי במינון נמוך, אינו קשור לעלייה בסכון לשבץ מוחי. כמו כן גם טיפול באסטרוגן וגינאלי
ממחקר חדש שפורסם ב- Lancet Diabetes Endocrinol (מחקר CVD-REAL Nordic ) עולה כי הטיפול בחולי סוכרת סוג 2 עם פרופיל סיכון קרדיווסקולרי גבוה באמצעות התרופות
רמות נמוכות יותר של מגנזיום בעת האשפוז לבית חולים בשל דימום תוך-מוחי מלוות בנפח וגדילה משמעותיים יותר של ההמטומה, כמו גם תוצאות תפקודיות גרועות יותר
חוקרים זיהו גורמי סיכון, טריגרים ומאפיינים קליניים מרכזיים של תסמינים זמניים לאחר אירוע מוחי (Post Stroke Recurdescence), העשיים לסייע לרופאים להבחין בין תופעה זו ובין
מחקר חדש מה-Am Heart J שניתח את האפקט הקורונרי הרחב יותר (מעבר לאי ספיקת לב) שהתקבל במחקר ה- PARADIGM-HF , של חוסם הרצפטור לאנגיוטנסין נפריליסין ,
תהליך ה ATHEROTHROMBOSIS, הינו תהליך פתו פיזיולוגי המגדיר היטב התפתחות אירוע כלילי חד ACS במגוון הביטויים הקליניים של טרשת עורקים כליליים, כאשר התהליך התרומבוטי הוא הגורם
שני מחקרים חדשים, שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association; מדגישים את חשיבות ההתייחסות לתועלת של סטטינים במניעה שניונית של אירועים מוחיים, מעבר
מנתונים חדשים עולה כי העדויות המעודדות שפורסמו לאחרונה בנושא ירידה בהיארעות הכוללת של אירועים מוחיים נובעת בעיקר מירידה בשיעור אירועים מוחיים איסכמיים בקרב גברים, אך
על בסיס ניתוח נתוני רשם לאומי דני מ-1995 עד 2010 ואשר כלל קרוב למיליון נשים בגיל 51-70 נמצא שבעוד ששימוש בטיפול הורמונלי פומי היה קשור
במאמר המתפרסם ב”הארץ” ע”י ד”ר איתן אוריאל, מומחה לנוירולוגיה ומחלות כלי דם של המוח ומנהל המחלקה הנוירולוגית והמרפאה לחולים בסיכון גבוה לדמם תוך-מוחי במרכז הרפואי כרמל,
מאת ד”ר אלינור מוסרי בריסקין היעילות והבטיחות של NOACs לעומת וורפרין נבדקו פעם נוספת, עם נתוני העולם האמיתי. התוצאות היו עקביות למחקרים הקודמים. הנתונים הקיימים
אחוז גבוה יותר של טסיות מצופות לאחר אירוע איסכמי חולף (TIA או Transient Ischemic Attack) מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים במהלך 30 הימים הבאים, כך
צריכת חלבונים רבה יותר מלווה בסיכון מופחת לאירועים מוחיים באוכלוסיה הכללית ביפן, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Stroke. ברקע למחקר מסבירים החוקרים
נוגדי הקרישה החדשים (NOAC ) מהווים טיפול מועדף היום למניעת אירועים תרומבואמבולים בפרפור פרוזדורים –AF– -עם דירוג CHA2DS2-VASC מתאים. 4 מחקרים אקראיים רב מרכזים שכללו