שכיחות אפילפסיה גבוהה יותר משמעותית בקרב חולים עם דמנציה פרונטו-טמפורלית בהשוואה לאלו עם מחלת אלצהיימר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology.
התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה
המחקר בוחן תוצאות קליניות ופרוצדורליות של LITT (Laser Interstitial Thermal Therapy) לטיפול באפילפסיה עמידה לתרופות באזור הטמפורלי המדיאלי (MTLE)
החלפת טיפול מונותרפי ותוספת טיפול הדגימו יעילות דומה כקו-טיפול שני בנשים עם אפילפסיה מוכללת אידיופטית, ללא הבדלים משמעותיים בשיעורי הכישלון בין הטיפולים, כך עולה מתוצאות
במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת
במאי 2025 התפרסם בכתב העת היוקרתי EPILEPSIA, מחקר שהדגים שיפור משמעותי בשליטה בהתקפים, שיפור במדדי איכות חיים והפחתה משמעותית בצורך במשאבים רפואיים בחולי אפילפסיה עמידה
במאמר שפורסם בכתב העת The Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי כמחצית מהילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס פיתחו לויקופניה, אם
מתוצאות מחקר עולם-אמיתי שפורסמו בכתב העת Epilepsia Open עולה כי Cenobamate הינו טיפול יעיל בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי, כאשר קרוב למחצית מהחולים השיגו
בארצות הברית דווח על שיעורי התמותה על-רקע היריון הגבוהים ביותר מבין המדינות בעלות הכנסה-גבוהה, עם למעלה מ-6,000 מקרי תמותה מדווחים בין 2018 עד 2022, כך
אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה (High-Intensity Interval Training, או HIIT) תחת השגחה לאורך חמש שנים עשויים להפחית את הסיכון להידרדרות מהירה בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער בקשישים
אחד מכל חמישה ילדים עם היסטוריה של פרכוסים בינקות אובחן עם אפילפסיה עד גיל 22 שנים, זאת בהשוואה ל-1.15% בלבד מאלו ללא פרכוסים בינקות, כך
בחודש ספטמבר 2024 נערך ברומא כינוס EEC (European Epilepsy Congress ). במהלך הכינוס התקיים סימפוזיון מדעי שבו הוצגו לראשונה תוצאות הטיפול ב-VNS ממחקר ה CORE המפורסם. המרצים בסימפוזיון היו Prof. Arjune Sen MD PhD מבית החולים האוניברסיטאי באוקספורד ו- Prof David McCormick MD – מבית החולים King’s College London. פרופ’ הדסה גולדברג – שטרן, מומחית לאפילפסיה בילדים ובמבוגרים, מנהלת היחידה לאפילפסיה ומכון האלקטרואנצפלוגרם (EEG) במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, שהשתתפה בסימפוזיון והייתה גם אחת מהחוקרות הישראליות במחקר, סיכמה את עיקרי התוצאות במחקר חשוב זה.
טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להופעת פרכוסים בילדים, עליה הבולטת במיוחד באלו בגילאי 6-24 חודשים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת
מחקר חדש שפורסם ב- ב-JAMA Neurology מקשר בין חוסמי קולטן אנגיוטנסין לסיכון נמוך יותר לאפילפסיה בחולי יתר לחץ דם ללא היסטוריה של שבץ או מחלות לב
עבודה עם כלבי שירות מאומנים רפואית קשורה לירידה של 31% בהתקפים, בהשוואה לטיפול רגיל באפילפסיה עמידה לטיפול, כך עולה ממאמר שפורסם ב-Neurology
טיפול למניעת פרכוסים מלווה בירידה מתונה בסיכון להופעת פרכוסים בשלב מוקדם לאחר טראומה במבוגרים לאחר חבלת ראש קלה או בינונית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב
קווים מנחים חדשים שפורסמו ב-Neurology מבקשים לסייע לרופאים לנהל את הטיפול בחולות אפילפסיה במהלך ההריון, זאת לאחר שההנחיות האחרונות פורסמו ב-2009
שתי תרופות ניסיוניות חדשות מתחילות ניסויי פאזה 3 לאחר שעמדו בתוצאים שנקבעו במחקרי אפילפסיה עמידה לטיפול בשלב 2, כך עולה ממחקרים חדשים שהוצגו במפגש של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה
במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים בגיל הפוריות עם אפילפסיה כללית אידיופטית, החלפת טיפול תרופתי מ-Valproate
בחולים עם טרשת נפוצה סיכון גבוה כמעט כפליים לפרכוסים, כאשר הסיכון גבוה עוד יותר בחולים תחת טיפול אימונומודולטורי לוויסות קולטן ספינגוזין-1-פוספט, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה