אפילפסיה אימהית מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים סביב הלידה, אך ברוב המקרים העלייה בסיכון נובעת מחשיפה במהלך ההיריון לתרופות נוגדות-פרכוס יותר מאשר מהאפילפסיה עצמה, כך מדווחים חוקרים מסקוטלנד במאמר שפורסם בכתב העת Epilepsia.

מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי התבסס על נתונים ארציים מסקוטלנד בין 2009 עד 2021. המחקר כלל 629,200 הריונות (2,022 נשים עם אפילפסיה ו-627,178 נשים ללא אפילפסיה).

קודי ICD-10 שימשו לזיהוי אפילפסיה אימהית מרשומות הנשים ההרות או אשפוזים בבתי חלים בתוך שנתיים ממועד ההפריה ולאורך ההיריון. ניתוח הנתונים כלל חשיפה לתרופות נוגדות-פרכוס, אשר הוגדרו כניפוק של נוגד-פרכוס  בין 30 ימים טרם מועד ההפריה המשוער ועד לתום ההיריון, עם 4,406 הריונות בהן הייתה חשיפה לנוגדי-פרכוס ו-624,794 הריונות ללא חשיפה לתרופות אלו.

התוצא העיקרי היה הקשר בין אפילפסיה אימהית ובין סיבוכים סביב הלידה; תוצאים משניים כללו את ההשפעה של חשיפה לטיפול מונותרפי בנוגדי-פרכוס מסוימים (Valproate, Carbamazepine, Lamotrigine, Levetiracetam, או Topiramate), לעומת הריונות ללא חשיפה לתרופות אלו.

בהשוואה לנשים ללא אפילפסיה, באלו עם אפילפסיה תועד סיכון מוגבר להשראת לידה (יחס סיכויים מתוקן של 1.17, רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.34), לאחר תקנון לחשיפה טרם הלידה לנוגדי-פרכוס.

חשיפה במהלך ההיריון לנוגדי-פרכוס לוותה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (יחס סיכויים מתוקן של 1.47, רווח בר-סמך 95% של 1.25-1.74), השראת לידה (יחס סיכויים מתוקן של 1.38, רווח בר-סמך 95% של 1.25-1.52) ואשפוז ביחידת טיפול נמרץ ביילודים (יחס סיכויים מתוקן של 1.54, רווח בר-סמך 95% של 1.33-1.78).

טיפול מונותרפי ב-Valproate הדגים את הקשר המשמעותי ביותר עם מצבים מולדים (יחס סיכויים מתוקן של 3.91, רווח בר-סמך 95% של 2.36-6.49), לאחריו טיפול מונותרפי ב-Carbamazepine (יחס סיכויים מתוקן של 1.90, רווח בר-סמך 95% של 1.16-3.10).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי אפילפסיה אימהית מלווה בסיבוכים רבים סביב הלידה, אך עיקר העלייה בסיכון נובעת מחשיפה במהלך ההיריון לנוגדי-פרכוס. הם סבורים כי שיתוף פעולה בין רופאי נשים ומומחי אפילפסיה או מומחים אחרים עשוי לשפר את התוצאות המיילדותיות בנשים תחת טיפול נוגד-פרכוס.

Epilepsia, Oct 2025

לידיעה במדסקייפ