הפרדות רשתית הינו מצב מסוכן אשר פעמים רבות מותיר אחריו ראיה לקויה בעין הפגועה. ממחקרים בעבר ידוע שחולים עם הפרדות רשתית רגמטוגנית נמצאים בסיכון מוגבר

חסימת וריד מרכזי ברשתית CRVO הינו גורם משמעותי של איבוד ראיה ויכול לפגוע בכל גיל. היות ומוצעות גישות טיפוליות חדשות לחולים הסובלים ממצב זה, חשוב

היצרות ארטריולרית פוקלית וכללית ורטינופתיה נקשרו מזה זמן רב לחומרת יתר לחץ דם ויכולים לכן לשמש כסמנים למחלה מיקרו-וסקולרית היפרטנסיבית. בנוסף, דווח על קשר בין

מתוך ה- BMJ בדלקת חריפה של הלחמית (acute infectious conjunctivitis) הרופא הראשוני צריך להבדיל בין גורם חיידקי לגורם נגיפי על מנת לקבוע אלו מטופלים יפיקו

חסימה של הפונקטום שהינה סיבה שכיחה לאפיפורה סימפטומטית, יכולה להיות מולדת או נרכשת. חסימה חיצונית נרכשת של הפונקטום יכולה להיגרם מהשפעה טוקסית של תרופות טופיקליות

השימוש בעדשות מגע יומיות כרוך בהפחתה של הסיכון לסיבוכים כמו קרטיטיס מיקרוביאלית, בהשוואה לעדשות לשימוש ממושך המורכבות גם במהלך שנת הלילה. להחלפה לעיתים מזומנות של

על גרימת עלייה בלחץ תוך-עייני כתוצאה מטיפול בסטרואידים דווח לראשונה בשנות החמישים ולאחר מכן התברר שהתופעה שכיחה למדי. לטיפול להורדת הלחץ התוך עיני עשויות להיות

הזרקה לזגוגית של טריאמצינולון אצטוניד נעשתה שכיחה במהלך השנתיים האחרונים בעקבות הדיווחים על היותה טיפול מוצלח בבצקת מקולרית כתוצאה מסוכרת, אובאיטיס וחסימת וריד רשתית מרכזי.

היפמה טראומטית – traumatic hyphema הינה סיבוך שכיח לאחר חבלה של העין. אחת המטרות העיקריות בטיפול במצב כזה הינה מניעת דימום חוזר אשר בדרך כלל

אמבליופיה הינה הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה חד עיינית בראיה בילדים ובמבוגרים צעירים ובגיל העמידה. הטיפול העיקרי באמבליופיה הינו סגירות של בעין הטובה. הדעות חלוקות לגבי

אמבליופיה הינה בעיה התפתחותית שכיחה ומעריכים שקיימת ב- 5% מהאוכלוסיה. היא מתפתחת בעקבות ראיה לא תקינה במהלך תקופה קריטית בהתפתחות המוקדמת ולרוב פוגעת באחת מהעיניים.