רטינופתיה של ילודים ROP הינה מחלה הפוגעת בילודים עם משקל ירוד בלידה, בה כלי הדם של הרשתית לא מתפתחים באופן תקין. הדבר יכול לגרום לשינויים מבניים בעין המתפתחים במהירות וגורמים לעיוורון מהיפרדות רשתית, קפלים מקולריים או מאמבליופיה. ה- Cryotherapy for Retinopathy of Prematurity (CRYO-ROP) trial מ- 1987 שהיה מחקר רב-מרכזים, פרוספקטיבי, רנדומלי ומבוקר, הראה שאיבחון וטיפול מוקדמים ב- threshold ROP disease באמצעות טיפול בהקפאה יכול להפחית בחצי את שכיחות השינויים המבניים ואת איבוד הראיה החמור. מחקרים נוספים הראו שטיפול בפוטוקואגולציה באמצעות לייזר יכול לתת תוצאות טובות אף יותר מאשר הטיפול בהקפאה. בהתבסס על ממצאים אלה יצאו ה- American Academy of Pediatrics, American Academy of Ophthalmology, and American Association for Pediatric Ophthalmology and Strabismus בהכרזה משותפת התומכת בצורך בביצוע בדיקות סקירה לאיבחון ROP על ידי רופא עיניים מנוסה בכל הילודים במשקל לידה הנמוך מקילו וחצי או בגיל הריון הנמוך מ- 28 שבועות, וכן בקרב אוכלוסיה סלקטיבית של תינוקות במשקל שבין קילו וחצי לשני קילו הנחשדים על ידי הנאונטולוג כבעלי סיכון גבוה. למרות ההתקדמות באיבחון ובטיפול, ממשיך ROP להיות הסיבה המובילה לעיוורון בילדים בארה”ב ובעולם כולו. בנוסף לכך, העלויות הישירות והעקיפות הנובעות מעיוורון נרכש בתינוקות הינן עצומות: העריכו ש- 300 מקרים של עיוורון מ- ROP בארה”ב גורמים להוצאות ממשלתיות של 38.3 עד 64.9 מיליון דולר כל שנה.

הנתונים בנוגע לשכיחות, היארעות והאפידמיולוגיה של ROP הינם מוגבלים בהיקפם. במחקר ה- CRYO-ROP נמצאה שכיחות של 65.8% של ROP בדרגה כלשהי בקרב התינוקות שנולדו ב- 1987 ואשר שקלו פחות מ- 1251 גרם בלידתם. במספר מחקרים מאוחרים יותר שבוצעו במרכזים בודדים נמצאו שכיחויות של ROP בין 10% ל- 46% בקרב תינוקות עם משקל נמוך בלידה. אף לא אחד ממחקרים אלה בדק את שכיחות ROP בתינוקות גדולים יותר. ממחקרים אלה לא ניתן לדעת על שכיחות ROP באוכלוסייה.

המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לדווח על שכיחות ROP על פי נתונים מכל בתי החולים ממדינת ניו-יורק מ- 1966 ועד 2000 ולאתר גורמי סיכון אפידמיולוגיים להתפתחות המחלה. (1) המידע עבור המחקר התקבל מבסיס הנתונים של the Statewide Planning and Research Cooperative System (SPARCS) database אשר מידע אדמיניסטרטיבי, דמוגרפי וקליני על כל קבלה לבית חולים במדינת ניו-יורק. בסיס נתונים זה הינו הגדול והרחב ביותר שנבדק עד עתה לגבי ROP.

המחקר התבצע על ידי חוקרים ממחלקות עיניים, מידע ביו-רפואי, מדעים סוציו-רפואיים ורדיולוגיה של ה- Columbia University, New York, .

במחקר השתתפו 15691 תינוקות ששהו בבית החולים יותר מ- 28 ימים. אותרו החולים שאובחנו בשחרורם מבית החולים כסובלים מ- ROP או שעברו טיפול פוטוקואגולציה בלייזר, ניתוח חיגור או ויטרקטומיה אחורית. השכיחות של ROP באוכלוסית המחקר נקבעה וחושבה לפי הבסיס של המשקל בלידה.

התוצאות העלו שכיחות כללית של ROP בכל אוכלוסיית הילודים במדינת ניו-יורק בתקופת המחקר של0.2% (2,284 מתוך 1,167,427 לידות) או אחת מתוך 511 לידות.

השכיחות של ROP בדרגה כלשהי מקרב התינוקות ששהו בבית החולים יותר מ- 28 ימים מאז לידתם היתה 20.3% בקרב תינוקות עם משקל נמוך מ- 1500 גרם ו- 27.3% בקרב תינוקות שמשקלם גבוה מ- 1200 גרם. מבין התינוקות עם ROP במידה כלשהי 9.5% עברו טיפול בפוטוקואגולציה בלייזר בתקופת האשפוז הראשונה. 0.5% מהם עברו ניתוח חיגור או ויטרקטומיה. 17 תינוקות במשקל לידה גבוה משני קילו שוחררו עם אבחנה של ROP אך אף אחד מהם לא היה זקוק לטיפול לייזר או לניתוח.

לסיכום, מחקר זה מצביע על שכיחות נמוכה יותר של  ROP מאשר השכיחות שנמצאה במחקרים קליניים רב מרכזים בעבר. הממצא של ROP ב- 17 תינוקות במשקל גבוה משני קילו מצדיק הערכה מחודשת של הפרוטוקולים לבדיקות סקר בילודים.