הטיפול של squamous cell carcinoma (SCC) של הלחמית כרוך בשעור חזרה גבוה, נזק לרקמות העין הסמוכות, או שניהם כאחד במקרים בהם יש צורך בפרוצדורות חודרניות יותר. הטיפול המקובל כיום כולל הסרה כירורגית, טיפול בהקפאה והקרנות. גישות ניסיוניות כוללות כמותרפיה טופיקלית, אינטרפרון ותרופות אנטי-וירליות. למרות מגוון הטיפולים הרחב הקיים כיום, נגעים גדולים וכאלה המערבים את הקרנית מהווים עדיין אתגר טיפולי.

טיפול פוטודינמי יכול לייצג גישה חדשה המבוססת על דיווחים שפורסמו לאחרונה בתחומים אחרים. טיפול פוטודינמי הינו טיפול חודרני מינימלי ומתבטא בשיפעול של photosensitizing drug באמצעות אור נראה ויצירת גורמים מחמצנים אשר הורסים את הגידול. התועלת של טיפול פוטודינמי בגידולים שיטחיים נובעת משימור המבנים האנטומיים הסמוכים ותוצאות קוסמטיות רצויות.

ברפואת עור, אף-אוזן-גרון וגסטרואנטרולוגיה, חוקרים את יעילות הטיפול הפוטודינמי ב- SCC חודרני בצורה מינימלית בראש ובצואר ובושט. התוצאות שהושגו במחקרים in vitro ו- in vivo הינם מעודדים מספיק בכדי שתהיה הצדקה לבדיקת טיפול כזה גם עבור SCC של הלחמית. המחקר הנוכחי היה קליני, פרוספקטיבי ובו נבדקה ההשפעה הקלינית והאנגיוגרפית של הטיפול הפוטודינמי בשלושה מקרים. (1)

המחקר בוצע בניו-יורק בעל ידי חוקרים מ- E. S. Harkness Eye Institute, New York Presbyterian Hospital, Columbia University (I.A.B.), Department of Surgery, Ophthalmic Oncology Service, Memorial Sloan-Kettering Cancer Center (D.H.A.), and the Department of Ophthalmology, New York Presbyterian Hospital, Weill-Cornell University (T.C.L.).

החולים היו בגיל בין 62 ל- 86. הם קיבלו בין טיפול אחד לשלושה טיפולים של verteporfin במינון של 6 mg/m2 body surface area בהזרקה לוריד. כמות ההארה חושבה כ- 50 J/cm2. כל הגידולים הוקרנו כעבור דקה לאחר ההזרקה. משך המעקב הממוצע היה 8.6 חדשים והטווח בין 7 ל- 12 חדשים. המדדים העיקריים שנבדקו היו התגובה הקלינית והאנגיוגרפית ותופעות הלוואי הקשורות לטיפול.

בכל החולים נמצאה סגירה של הוסקולריזציה של הגידול (באנגיוגרפיה) ושל כלי הדם הנורמליים של הלחמית כעבור שבוע אחד לאחר הטיפול. כעבור חודש לאחר הטיפול החלה בכל החולים רגרסיה של הגידול. בשני חולים היתה רגרסיה מלאה (קלינית ואנגיוגרפית) כעבור טיפול אחד או שני טיפולים. בגידול אחד שכלל חלקים נרחבים של הלחמית והקרנית, רק האזורים שטופלו עברו רגרסיה.  הטיפול הפוטודינמי גרם לגרוי מקומי מינימלי וחולף בשני חולים ודימומים לחמיתיים קטנים עם כמוזיס קל וחולף בשלוש עיניים מיד לאחר הטיפול.

המסקנה של החוקרים הייתה שהתוצאות הראשוניות מעידות על כך שטיפול פוטודינמי עשוי להיות תוספת משמעותית עבור חולים עם SCC של הלחמית אם כי יש צורך במעקב ארוך טווח בכדי להעריך את התועלת האמיתית של טיפול זה.