חסימת עורק רשתית מרכזי (CRVO) הינו מחלת רשתית חמורה עם פרוגנוזה גרועה. השכיחות של CRVO היא 8.5 ל- 100,000 אנשים. המהלך הטבעי של המחלה הינו

חסימת ענף של וריד הרשתית (BRVO) הינו מחלת הרשתית הוסקולארית השנייה בשכיחותה לאחר רטינופתיה סוכרתית. ברוב העיניים, החסימה מתרחשת פעמים רבות יותר ברשתית הטמפורלית מאשר

חסימת וריד הרשתית המרכזי (CRVO) הינו מצב שמסכן את הראיה ושכיחותו באוכלוסייה המבוגרת הינו בין 0.1% לבין 0.5%. באופן מסורתי מחלקים CRVO לשני תת-הסוגים איסכמי

הראיה תלויה בתפקוד תקין והמשכי של המחזור הרטינואידי (retinoid cycle) ברשתית. בקנים, האחראיים על ראיית הלילה, המחזור הרטינואידי מופעל על ידי אור הגורם לאיזומריזציה (isimerisation)

המושג נבוס מתייחס לרוב לגידול שפיר, מולד או נרכש, של תאים שמקורם ב- neural crest, אשר הינו פחות מ- 5 מ”מ בקוטרו הבסיסי הגדול ופחות

חסימת וריד רשתית הינה החסימה השכיחה ביותר של כלי דם ברשתית. באמצעות טכניקות האנגיוגרפיה המסורתיות ניתן לזהות ולעקוב אחר התוצאות הנלוות שעשויות לפגוע בראיה, של

הגוף הזגוגי באדם מוקף ודבוק במידה שונה לעצב הראיה, הרשתית, הפובאה, הפרס פלנה והעדשה של העין. סיבי הקולגן של הקורטקס האחורי של הזגוגית מחובר באופן

מלנוזיס ראשוני נרכש (PAM) עם אטיפיה הינו בעל סיכון של 50% של טרנספורמציה ממאירה.  אקסיזיה ניתוחית, קריותרפיה וטיפול בלייזר מהווים חלופות טיפוליות. אולם, שיטות טיפול

רטינופתיה סוכרתית הינה הגורם העיקרי לאיבוד ראיה בכל העולם, כאשר ל- 10% מחולי הסוכרת יש מחלה המסכנת את הראייה.  הסיכון להופעת רטינופתיה וההתקדמות שלה מושפעים

נבוס כורואידלי הינו נגע מלנוציטי שפיר שגודלו לרוב פחות מ- 5 מ”מ בקוטרו ופחות מ- 2 מ”מ בגובהו. השכיחות מוערכת ב- 4.2% עד 7.9% בהתאם

הפרעת רפרקציה היא הגורם המוביל להפרעות ראיה שניתנות לתיקון בעולם ומעריכים שכשני ביליון אנשים נגועים בהם. היפרמטרופיה ומיופיה מרכיבים את הפרעות הרפרקציה העיקריות ואסטיגמטיזם היא

זווית סגורה ראשונית הינה גורם מוביל לעיוורון בכל העולם. relative pupillary block הינה הסיבה השכיחה ביותר לזווית סגורה ראשונית. מצב כזה מתפתח בעיניים אשר באופן

גלאוקומה ראשונית עם זווית סגורה הינה צורה חשובה ושכיחה של גלאוקומה באסיה וכרוכה בשיעור גבוה של איבוד ראיה. משערים שגלאוקומה סגורת זווית ראשונית גורמת לעיוורון

את הנגעים המלנוטיים השפירים של הלחמית ניתן לחלק לשתי קטגוריות רחבות: האחת היא נבוסים (nevi) והשנייה היא פיגמנטציות אחרות כמו אלה המלוות גוון עור, המלוות

המידע על המהלך הטבעי של התפקוד הראייתי בגלאוקומה לוקה בחסר. הדבר צפוי כיון שחולים עם גלאוקומה וחסר בשדה הראיה מטופלים ללא דיחוי על ידי תרופות

דיסלוקציה או סטייה מהמרכז של עדשה תוך עיינית בלשכה האחורית הינה סיבוך ידוע של ניתוח ירוד, אך שכיחותו לא ידועה. מחקר רטרוספקטיבי מ- 2005 מצא

טרבקולקטומיה (trabeculectomy) הפכה להיות טיפול מקובל בגלאוקומה מאז הוצגה ב- 1968. הצלחת ניתוח זה מותנית ביצירת shunt מתפקד בצורת כר סינון – filtration bleb המאפשר

למרות שהמנגנון המדויק של התפתחות פטריגיום איננו ברור בשלמותו, קימות עדויות מוצקות לכך ששינויים במבנה הגובלת הנובעים מקרינה אולטרא-סגולה מעוררים סידרת אירועים שכתוצאה מהם נוצרת

השכיחות של מלנומה ממאירה של העור היא נמוכה יחסית בהשוואה לגידולים לא מלנוטיים של העור. למרות זאת המלנומה הממאירה של העור היא הגידול הממאיר הראשוני