עדויות חדשות מצביעות על קשר בין ליקויי ראיה נפוצים ובין סיכון מוגבר להפרעות קשב

מקור: Eye

בחולים עם פזילה, קוצר ראיה, עין עצלה וליקויי ראיה נפוצים אחרים תועדה עליה של 40% בסיכון להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit/Hyperactivity Disorder, או ADHD), בהשוואה לאלו ללא ליקויי ראיה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מישראל בראשות ד”ר אסף ישראלי, שפורסמו בכתב העת Eye.

מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי הארצי התבסס על רשומות רפואיות ממוחשבות של מבוטחי מכבי בישראל בין 2010 עד 2022 במטרה לבחון את הקשר בין ליקויי ראיה שונים ובין התפתחות ADHD.

הסקירה כללה 665,121 משתתפים בגילאי 5-30 שנים; 221,707 משתתפים אובחנו עם הפרעות ראיה והותאמו ל-443,414 ביקורות ללא הפרעות ראיה; גיל המשתתפים הממוצע עמד על 14.8 שנים, 41.4% היו גברים.

אבחנה של ליקוי ראיה כלל כללה לפחות אחד מהבאים: הפרעות תשבורת (קוצר ראיה, רוחק ראיה, או אסטיגמציה), פזילה (אזוטרופיה, אקזוטרפיה, היפרטרופיה או היפוטרופיה) או עין עצלה.

התוצא היה אבחנה של ADHD, כפי שנקבע ע”י פסיכיאטר ילדים מוסמך או נוירולוג מומחה בהתפתחות הילד.

משך המעקב הממוצע אחר כלל המשתתפים במחקר עמד על 7.7 שנים.

מהנתונים עולה כי 10.4% מהמשתתפים פיתחו ADHD; 12.6% מאלו עם ליקויי ראיה לעומת 9.3% מאלו ללא הפרעות ראיה אובחנו עם ADHD (p<0.001). נוכחות אבחנה של ליקוי ראיה לוותה בעליה של 40% בסיכון להתפתחות ADHD (יחס סיכון של 1.40, p<0.001).

מרווח הזמן הממוצע עד להתפתחות ADHD היה קצר יותר בחולים עם ליקויי ראיה, בהשוואה לאלו ללא הפרעות ראיה (4.5 לעומת 4.9 שנים, p<0.001).

מניתוח הנתונים עולה כי כל ליקויי הראיה שנבחנו לוו בעליה משמעותית בסיכון להתפתחות ADHD, עם יחסי סיכון עמד על 1.64 לפזילה, 1.52 לרוחק ראיה, 1.52 עם אסטיגמציה, 1.40 עם עין עצלה ו-1.30 לקוצר ראייה.

הקשר היה בולט במיוחד בנשים לעומת גברים (p<0.001) ובילדים לעומת מבוגרים (p=0.044).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר עשויים לסייע להנחות רופאי עיניים להפנות מטופלים עם ליקויי ראיה בסיכון גבוה להערכה הולמת בשאלת הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות.

Eye, January 9, 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן