ההשפעה של טיפול ב-Tirzepatide על אותות במוח הקשורים בכמיהה למזון

מקור: Nature Medicine

ממחקר ראשון בבני אדם שפורסם בכתב העת Nature Medicine עולה כי Tirzepatide הוביל לשינוי בפעילות מוחית באופן שהוביל להפחתת כמיהה למזון ולירידה במשקל במטופלים עם השמנה חמורה.

אותות מוחיים המוכרים כפעילות דלתא-תטא בגרעין האקומבנס נקשרו בעבר עם עיסוק מוגבר באוכל ותחושת תשוקה למזון. כעת החוקרים בחנו את הפעילות המוחית בגרעין האקומבנס בשלושה חולים עם השמנה חמור וקשיים לשלוט באכילה.

בשני חולים, הם התבססו על גירוי מוחי עמוק תרפויטי באזור זה ובחנו את ההשפעה על עיסוק-יתר במזון וכמיהה לאוכל. הם גם בחנו אותות מוחיים בחולה השלישי שקיבל טיפול ב-Tirzepatide לטיפול בסוכרת לאחר ניתוח בריאטרי.

גירוי מוחי עמוק של גרעין האקומבנס הפחית את האותות במוח ואת העיסוק המוגר במזון במהלך גירוי בשני חולים, הוכחה ראשונית המאשרת כי האות המוחי הינו סמן לעיסוק-יתר במזון וכמיהה למזון. החולה שטופל ב-Tirzepatide חווה גם ירידה באותות מוחיים וכמיהה למזון, בעיקר 2-4 חודשים לאחר הניתוח במהל שלב העלאת מינון הטיפול התרופתי.

עם זאת, האותות המוחיים והעיסוק המוגבר במזון שבו מספר חודשים מאוחר יותר במטופל זה למרות נטילת המינון המקסימאלי של Tirzepatide, עדות לכך שההקלה בכמיהה למזון הייתה רק זמנית.

החוקרים כותבים כי פיתוח כלים חדשים לטיפול בחולים עם השמנה הסובלים מ”רעש מזון” או מחשבה קבועה אודות אוכל, הינה בעלת חשיבות רבה. בעוד שבחולים רבים הנוטלים מעכבי GLP-1 ו-GIP חלה ירידה ברעש מזון, תרופות אלו אינו מאושרות לטיפול בעיסוק המוגבר במזון ולמעשה, רק לאחרונה החלו לבחון את ההשפעה של תרופות אלו על פעילות המוח בבני אדם.

Nature Medicine, Nov 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סיכון לדימום בטיפול באפיקסבן לעומת ריברוקסבן בתרומבואמבוליזם ורידי חריף

סיכון לדימום בטיפול באפיקסבן לעומת ריברוקסבן בתרומבואמבוליזם ורידי חריף

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/11/2026

שני נוגדי הקרישה הפומיים הישירים (DOACs), אפיקסבן וריברוקסבן, נפוצים מאוד לטיפול בתרומבואמבוליזם ורידי (VTE). עם זאת, חסר מידע השוואתי ישיר מתוך ניסויים קליניים מבוקרים לגבי הבדלים פוטנציאליים בסיכון לדימום ביניהם

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן