טיפול קרינתי עשוי לשפר הישרדות ללא-התקדמות בחולים עם הישנות מנינגיומה בסיכון גבוה

מקור: Neuro-Oncology

מדד סיכון מולקולארי בשילוב עם היקף הסרה ניתוחית מנבאים את תוצאות הטיפול בחולים עם מנינגיומה בדרגה 1, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neuro-Oncology. טיפול קרינתי לאחר התערבות הניתוחית לווה בשיפור בשיעורי בקרת גידול בחולים עם הישנות מנינגיומה בדרגת סיכון גבוהה לאחר כריתה תת-שלמה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מנינגיומות בדרגה 1 לפי סיווג ארגון הבריאות העולמי לרוב מלוות בשיעורי הישנות נמוכים לאחר כריתה מלאה, אך השיעורים גבוהים יותר לאחר הסרה תת-שלמה. כעת הם השלימו ניתוח רטרוספקטיבי שכלל 210 חולים עם מנינגיומה בדרגה 1 לפי סיווג ארגון הבריאות העולמי (גיל חציוני באבחנה של 57 שנים) עם נתונים זמינים אודות מתילציה של דנ”א. החולים עברו כריתה שלמה (84.3%) או תת-שלמה (15.7%) ללא טיפול קרינתי משלים מיידי.

מדד מולקולארי משולב מוסדי חושב לכל מטופל על-בסיס מתילציה של דנ”א, אובדן כרומוזומלי של 1p, 6q ו/או qr1, ודרגת הגידול לפי סיווג ארגון הבריאות העולמי. החולים סווגו כבעלי סיכון נמוך (177 חולים), בינוני (29 חולים), או גבוה (4 חולים).

התוצא העיקרי היה הישרדות ללא התקדמות מקומית, אשר נמדדה ממועד הניתוח עד להתקדמות הגידול בחולים שעברו ניתוח בלבד וממועד השלמת טיפול קרינתי עד להתקדמות הגידול בחולים עם הישנות שקיבלו טיפול קרינתי. חציון משך המעקב עמד על 42 חודשים.

לאחר שלוש שנים, שיעורי הישרדות ללא-התקדמות מקומית עמדו על 93% לאחר הסרה שלמה ועל 69.3% לאחר הסרה תת-שלמה של הגידול; הסרה שלמה של הגידול לוותה בשיעורי הישרדות ללא-התקדמות מקומית שהיו גבוהים יותר משמעותית (יחס סיכון של 0.195, p<0.001).

בקרב חולים בדרגת סיכון נמוכה, שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות לאחר שלוש שנים עמדו על 94.3% לאחר כריתה שלמה ועל 77.4% לאחר כריתה תת-שלמה של הגידול. שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות לאחר שלוש שנים עמדו על 85.9% לאחר הסרה שלמה ועל 40.0% לאחר הסרה תת-שלמה בחולים בדרגת סיכון בינונית או גבוהה.

במהלך המחקר תועדו 34 השנויות (16.2%); 29 חולים עברו כריתה חוזרת (כריתה מלאה ב-8 מקרים, כריתה תת-שלמה ב-21 מקרים). בקרב חולים לאחר כריתה חוזרת תת-שלמה, 18 קיבלו טיפול קרינתי לאחר-ניתוח לאחר חציון של חודשיים. שיעורי הישרדות ללא-התקדמות מקומית השתפרו ל-88.9% לאחר קרינה לאחר-ניתוח בעשרה חולים בדרגת סיכון בינונית וגבוהה רמז לתועלת של טיפול משלים מוגבר. כל אירועי הרעילות היו בדרגה 2 ומטה, כאשר תופעות הלוואי הנפוצות כללו עייפות ונשירת שיער מקומית.

לאישור הממצאים, החוקרים השלימו ניתוח של הנתונים לאחר סיווג מחדש של הגידולים על-פי סיווג University of California San Francisco, אשר הדגים תוצאות דומות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים לשקול טיפול קרינתי לאחר-ניתוח כריתה תת-שלמה של מנינגיומה חוזרת ומעלים את אפשרות הטיפול במקרים של אבחנה חדשה בחולים עם מנינגיומה בדרגת סיכון מולקולארי גבוהה.

Neuro-Oncology, Sep 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סיכון לדימום בטיפול באפיקסבן לעומת ריברוקסבן בתרומבואמבוליזם ורידי חריף

סיכון לדימום בטיפול באפיקסבן לעומת ריברוקסבן בתרומבואמבוליזם ורידי חריף

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/11/2026

שני נוגדי הקרישה הפומיים הישירים (DOACs), אפיקסבן וריברוקסבן, נפוצים מאוד לטיפול בתרומבואמבוליזם ורידי (VTE). עם זאת, חסר מידע השוואתי ישיר מתוך ניסויים קליניים מבוקרים לגבי הבדלים פוטנציאליים בסיכון לדימום ביניהם

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן