שנת לילה קצרה בשלבים מוקדמים בחיים קשורה להשמנת יתר בהמשך החיים (מתוך ה- Archives of Pediatric & Adolescent Medicine)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר חדש שפורסם בגיליון ספטמבר של הירחון Archives of Pediatric & Adolescent Medicine, עולה כי משך שינה קצר בלילה בשלבים מוקדמים בחיים קשור להשמנת יתר בשלבים מאוחרים יותר בחיים.

לדברי החוקרים, מצטברות ראיות ממחקרי חתך התומכות בקשר בין משך שינה קצר יותר וססטוס משקל לא בריא בילדים ומתבגרים.  במספר מחקרים, הודגם קשר תלוי מנה עם סיכויים עולים לעודף משקל/השמנת יתר ככל שמספר שעות השינה ירד.

במחקר הנוכחי נעשה שימוש בנתוני ה- PSID-CDS (US Panel Survey of Income Dynamics Child Development Supplements) בין השנים 1997 – 2002, כאשר החוקרים ביקשו להעריך קשרים בין משך שינה ביום ובלילה והשמנת יתר ב- 1,930 ילדים ומתבגרים בגילאי 0 13 שנים.

משכי שינה קצרים ביום ובלילה בתחילת המחקר הוגדרו כפחות מהאחוזון ה- 25 למדדי השינה המותאמים לגיל.  בעת המעקב, בשנת 2002, BMI (body mass index) הומר ל- z scores ספציפיים לגיל ומין, כך שהנבדקים סווגו לקבוצות הבאות משקל תקין, עודף משקל או השמנת יתר.  משתנים נוספים שנבדקו היו מצב סוציו אקונומי, BMI של ההורים, ו BMI בתחילת המחקר עבור ילדים מעל גיל 4 שנים.

מתוצאות המחקר עולה כי בקרב ילדים שגויסו למחקר בגילאי 0 4 שנים, משך שינה קצר בלילה בתחילת המחקר נקשר באופן מובהק לסיכון מוגבר לעודף משקל או השמנת יתר (יחס סיכויים, 1.80; 95% confidence interval, 1.16 – 2.80).  לעומת זאת, בקרב ילדים בני 5 13 שנים, משך שינה בלילה בתחילת המחקר לא נקשר באופן מובהק עם סטטוס משקל בשלב מאוחר יותר בחיים, אולם משך שינה בהווה היה קשור באופן הפוך לסטטוס המשקל.  בשתי הקבוצות, משך שינה ביום לא היה קשור בצורה משמעותית להשמנת יתר בהמשך.

החוקרים מציינים כי מממצאיהם עולה כי קיים חלון קריטי טרם גיל 5 שנים בו שנת לילה עשויה להיות חשובה במושגים של השמנה בעתיד.

בין מגבלות המחקר יש לציין כי מידע אודות הרגלי השינה של הילדים רק משני ימים בכל שנה, העדר מדדי BMI בתחילת המחקר עבור הילדים הצעירים יותר, ערפלנים אפשריים דוגמת פעילות גופנית ודיאטה, והסתמכות על דיווח ההורים באשר למשקל בתחילת המחקר.

החוקרים מסכמים כי משך שינה מקוצר בשלבים מוקדמים של החיים הינו גורם סיכון ניתן לשינוי עם השלכות חשובות על מניעת השמנת יתר.  שינה לא מספקת בלילה בקרב תינוקות וילדים בגילאי טרום ביה”ס עשויה להוות גורם סיכון ממושך להשמנת יתר בעתיד.  כמו כן נמנום בשעות היום לא נראה כבעל השפעה מתקנת במושגים של מניעת השמנת יתר.

Arch Pediatr Adolesc Med. 2010;164:840-845

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן