למספר החיסונים הניתנים לילדים אין כל השפעה על הסיכון לאוטיזם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מטעם ה-CDC (Centers for Disease Control and Prevention).
מחקר מקרה-הביקורת כלל למעלה מ-1,000 ילדים ומצא כי אין הבדלים משמעותיים בין אלו עם הפרעות מהספקטרום של אוטיזם ואלו ללא הפרעות אלו בסך האנטיגנים אליהם נחשפו בעקבות מתן חיסונים עד גיל שנתיים, או במספר המקסימאלי של אנטיגנים שקיבלו ביום אחד.
בנוסף, חשיפה מוגברת לחלבונים המעוררים פעילות נוגדנים או פוליסכרידים מחיסונים מגיל שלושה חודשים עד גיל שנתיים, לא היה קשור עם הסיכון להתפתחות הפרעות מהספקטרום של אוטיזם.
החוקרים מציינים כי למרות שמשטר החיסונים הנוכחי כולל יותר חיסונים בילדות מכפי שניתן לפני כעשרים שנים, המספר המקסימאלי של אנטיגנים אליהם יכולים להיחשף ילדים עד גיל שנתיים נכון לשנת 2013 הוא 315, בהשוואה לכמה אלפי אנטיגנים בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת.
מאחר שסוגים שונים של חיסונים כוללים כמות אנטיגנים שונה, החוקרים מכירים בכך שספירת מספר החיסונים שניתנו לילדים אינו מספק בכדי להעריך נכונה את הפעלת מערכת החיסון ע”י חיסונים שונים.
החוקרים בחנו נתונים שנאספו משלושה איגודים אודות 256 ילדים עם הפרעות מהספקטרום של אוטיזם ו-752 ביקורות בריאות, התואמות בגיל ובמין (קבוצת ביקורת). כל הילדים נולדו בין ינואר 1994 ועד דצמבר 1999.
החשיפה המצטברת הכוללת לפוליסכרידים וחלבונים המעודדים פעילות נוגדנים נקבעה ע”י חישוב סך תכולת האנטיגנים בכל חיסון שניתן. הקשר בין החשיפה ובין הפרעות מהספקטרום של אוטיזם נקבע מהלידה עד גיל שלושה חודשים, מהלידה עד גיל שבעה חודשים ומהלידה עד גיל שנתיים.
בנוסף, נקבע מספר האנטיגנים המקסימאלי מחיסונים שניתנו באותו יום. ניתוח נוסף של הנתונים בחן את הקשר בין חשיפות אלו ובין תת-קטגוריות של הפרעה אוטיסטית או הפרעה מהספקטרום של אוטיזם עם רגרסיה.
מהתוצאות עלה כי יחס הסיכויים המתוקן להפרעות מהספקטרום של אוטיזם עם כל עליה של 25 יחידות בחשיפה הכוללת לאנטיגנים עמד על 0.999 עם חשיפה מצטברת עד גיל שלושה חודשים, עד גיל שבעה חודשים ועד גיל שנתיים. במילים אחרות, אף אחד מהקשרים הללו לא היה משמעותי.
החוקרים גם לא מצאו סיכון להפרעות מהספקטרום של אוטיזם על-רקע חשיפה כוללת לאנטיגנים במהלך יממה אחת. בדומה, לא זוהה סיכון מוגבר להפרעה אוטיסטית או הפרעה מהספקטרום של אוטיזם עם רגרסיה.
מהמחקר עולה כי המספר הכולל של אנטיגנים בחיסונים שניתנו היה דומה בקבוצת הילדים עם הפרעות מהספקטרום של אוטיזם ובאלו ללא הפרעות אלו. מהתוצאות עולה כי חשש של ההורים מפני מתן חיסונים רבים מדי לילדיהם במהלך השנתיים הראשונות, או חיסונים רבים מדי במהלך ביקור אחד במרפאה, אינו מבוסס על עדויות רפואיות, לפחות בכל הנוגע לסיכון לאוטיזם.
החוקרים מסכמים וכותבים כי המחקר לא מצא כל קשר בין מספר האנטיגנים בחיסונים ובין הסיכון להפרעות מהספקטרום של אוטיזם, הפרעה אוטיסטית או הפרעה מהספקטרום של אוטיזם עם רגרסיה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!