ממחקר, שנמצא בשלב שני, שנערך לאחרונה עולה כי התרופה שעדיין נחקרת GYKI-16084 יעילה לטיפול בהגדלה שפירה של בלוטת הערמונית (BPH – benign prostatic hyperplasia) ללא תופעות הלוואי של התרופות האחרות מסוג alpha-1-adrenoreceptor antagonists, שמשווקת כעת.
למעשה, ל-GYKI-16084 יש את הפוטנציאל להפוך לטיפול האידאלי ב-BPH, טענו החוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BJU International.
החוקרים ציינו כי חלק מחסמי אלפא-1, כמו פנוקסיבנזמין (DIBENYLINE), אלפוזוצין (XATRAL) או טרזוצין (HYTRIN ) נמצאים בשימוש לטיפול ב-BPH למרות שפרופיל הבטיחות שלהם רחוק מלהיות אידאלי. תופעות הלוואי כוללות סחרחורת, תת לחץ דם אורתוסטטי, חולשה, כאבי ראש, עייפות ובעיות בפליטת זרע.
החוקרים דיווחו כי GYKI-16084 שונה מחסמי אלפא אחרים בסלקטיביות שלה לקולטני אלפא-1 ולקולטני אלפא-2 פוסטסינפטיים.
במודלים שונים של חיות, ל-GYKI-16084 לא הייתה כל השפעה על התפקוד הקרדיווסקולרי והייתה functional uroselectivity, ציינו החוקרים.
החוקרים כללו במחקר גברים עם BPH (בגילאי 45-75). קריטריוני הכללה כללו תיעוד קליני של BPH, ניקוד על פי ה- American Urological Associationשל 13 לפחות, זרימת שתן מקסימלית של mL/s 4-15 ולחץ דם תקין.
לאחר תקופה של 28 יום של מתן פלצבו, שהקדימה את שלב הטיפול האקטיבי, המשתתפים עם תלונות מתמשכות של BPH המשיכו ל-28 יום של שלב אקטיבי של המחקר. 20 מהם נבחרו אקראית לקבלת טיפול פעמיים ביום ב- 7.5מ”ג של GYKI-16084, 23 לקבלת 15 מ”ג GYKI-16084, ו-20 הנותרים לקבלת פלצבו.
החוקרים דיווחו כי בסיום 8 השבועות, למטופלים בקבוצת ה-15 מ”ג הייתה ירידה בניקוד הסימפטומים על פי ה- American Urological Associationשהייתה טובה יותר במידה משמעותית (32.7%) מאשר בקבוצת ה-7.5 מ”ג (19.5%) או בקבוצת הפלצבו (22.7%) בסיום 4 שבועות. בנוסף, לא הייתה עלייה משמעותית בזרימת השתן המקסימלית. החוקרים ציינו כי שינויים אלה הם ברמה דומה לאלו של חסמי אלפא אחרים.
על פי הדיווח, המטופלים לא חוו תגובת תת לחץ דם אורתוסטטית או שינויים בתפקוד המיני בזמן קבלת תרופת המחקר. על אף התוצאות המעודדות, החוקרים המליצו על עריכת מחקרי בקרה ארוכים יותר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!