תחקיר ”עובדה” – שיירת שרון יצאה להדסה רק כשעה לאחר שהפרמדיק איבחן אירוע מוחי

על פי התחקיר, באותו ערב שרון חש ברע לראשונה ברע, מעט אחרי שמונה וחצי בערב. רק בתשע בערב הוזעק לחדרו של שרון בחוות השקמים הפרמדיק של מגן דוד אדום שנמצא בחווה, הצמוד לראש הממשלה דרך קבע; אותו פרמדיק הזריק שלוש שעות קודם לכן את זריקת הקלקסן נגד קרישת הדם האחרונה. הפרמדיק הבחין מיד שלחץ הדם של שרון גבוה (140/100), דיבורו כבד והוא מדווח על חולשה קלה בצד שמאל. בתחקירים פנימיים אמר כי באותו זמן כבר הבין ששרון עובר אירוע מוחי ורצה לפנות את שרון מיידית לבית החולים הקרוב סורוקה, בהתאם לנוהלי השב”כ לגבי פינוי ראש ממשלה לאחר התנקשות, פיגוע או תאונה. אולם גלעד שרון התנגד לפינוי לסורוקה והתקשר לד”ר שגב, רופאו האישי של שרון, שהיה בביתו בתל אביב.

לידיעה מאת רן רזניק ב”הארץ”

הערת המערכת: אין ספק שהחלק הבעייתי ביותר, הוא אותן דקות קריטיות בהן שרון החל לחוש ברע ועד שהגיע לבית החולים.

לא מעט נכתב והוצג אצלנו ש time is brain ואכן נראה שבמקרה הזה הזמן שהלך לאיבוד היה קריטי ויש בוודאי לקוות שאכן הלקחים יופקו וייושמו במקרים עתידיים (שלא נזדקק).

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן