קיימות שתי שיטות טיפול בהפרעות שינה בתינוקות ובילדים קטנים: שיטה אחת טיפול תרופתי והשניה טיפול התנהגותי.
הטיפול ההתנהגותי נעזר במספר שיטות נתחיל בשיטה המכונה בשמה האנגלי extinction או מחיקה. שיטה זו מתאימה הן לילדים המתקשים להירדם והן לילדים המתעוררים בלילה. לדוגמא – בכי. תינוק מסרב להירדם ובוכה עד שהוריו מרימים אותו. ידוע הוא כי תגובת הורים לבכי- הרמת התינוק. בכך הם כביכול מאשרים לתינוק כי טוב עשה שבכה. התוצאה היא כי ההורים מגבירים את הרצון של התינוק לבכות ולא ליפול בשינה, והוא ימשיך בהתנהגות זו. אך אם יקבלו ההורים החלטה להתעלם מהבכי, התינוק יבין שהבכי אינו מועיל ויפסיק לבכות. ברור שאין לצפות לתגובות מהירות ויש להתאזר בסבלנות למספר לילות עד שתורגש הטבה. לעיתים קרובות הבכי בלילות הראשונים יתגבר עד שהתינוק מפסיק.
ברור שטיפול כזה לא יצלח אלא כאשר ההורים מוכנים לעמוד בלחץ הנפשי של בכי מורט העצבים לילה לילה עד שהתינוק יירגע. כיום, בתקופה שלנו, הורים רבים חושדים מנזק פסיכולוגי ולא מקבלים את השיטה.
שיטת ה graduated extinction שיטה המופעלת בהדרגתיות וקצת פחות דרסטית. יש יותר היענות ההורים לשיטה זו. תינוק אמור להירדם, אך במקום זה מתחיל לבכות. בשיטת ה graduated extinction שיטת המחיקה הדרגתית – ההורים אינם ניגשים לתינוק מיד, אך גם לא מתעלמים מהבכי לגמרי. הפעם נותנים לתינוק לבכות חמש דקות לפני שנגשים אליו. למחרת מחכים 10 דקות וכן הלאה.
המחיקה ההדרגתית חייבת להיות מלווה גם בנסיגה הדרגתית. כלומר גם שיטות ההרגעה חייבות להשתנות בצורה הדרגתית. אין להרים את התינוק כפי שנהגו, אלא לעמוד לידו וללטפו וכדומה.
לשיטות אלה הצלחה מוגבלת.
השיטה הבאה שיטת ההתעוררויות המתוכננות, שיטה המיועדת להורי התינוקות המתעוררים בלילה.
כאן על ההורים לברר כמה זמן עובר מהתעוררות אחת לשניה. לאחר שמתכונת שינת התינוק ידועה, ההורים מתכננים את ההתעוררויות. ההורים מעירים את התינוק כרבע שעה לפני שהוא צפוי להתעורר מעצמו. ההורים ממשיכים לעורר את התינוק בצורה כזאת מדי לילה במשך 10 לילות. לאחר מכן הם מפסיקים, באופן הדרגתי, להעיר את התינוק ומכאן והלאה התינוק יישן כל הלילה וכן ההורים. ההגיון בשיטה זו, העובדה כי כאשר מעירים את התינוק לפני הזמן הצפוי, הוא נרדם מהר יותר ובכך מפסיד פחות שינה בלילה, דבר העלול לשפר גם את התנהגותו למחרת, ואולי גם את התנהגות ההורים.
מספר חסרונות לשיטה זו. אחד מהם, שההורים חייבים לקום בלילה בעצמם, לפעמים מספר פעמים בלילה ובמשך מספר שבועות עד שמאמצם יוכתר בהצלחה. ולא תמיד יש להם הכוח, הסבלנות והנחישות לעשות זאת.
שיטה נוספת, רחבה יותר, היא הדרכת ההורים. המטפלים ארגנו מספר פגישות ובהם דנו בנושאים הרלבנטיים לשינה אצל ילדים, חשיבות השגרה האחידה בכל ערב כהכנה לשעת השינה, סביבה רגועה ושקטה, והנמכת צלילי הטלויזיה בזמן ההרדמה. מחקרים הראו כי הדרכת ההורים תרמה להרגלי שינה טובים אצל הילדים.
הערת העורך: כל מי שקורא כתבה זו יהיו לו השגות על עצות המחברים, וי?ד?ל?ה עצות שונות מהניסיון האישי שלו כהורה. נשמח לקבל תגובות.
לי מפריע כי המחברים אינם מתייחסים לפחדי הילדים. אחת הסיבות להפרעות שינה בילדים הם סיוטים ופחדים. לכן חשוב שלילד ההולך לישון תהיה הרגשת ביטחון. ילדים רבים ירגישו בטוחים יותר כאשר אור קטן דולק בלילה. עדיף שיהיו שני ילדים ביחד כך נמנע הפחד להיות לבד. ילדים רבים מבקרים את ההורים בלילות ובוחרים להישאר במיטת ההורים. אני אישית לא רואה בזה בעיה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!