בחולים עם אבחנה של התבגרות מינית מוקדמת מרכזית תועדה עליה של קרוב ל-50% בסיכון להתפתחות הפרעות פסיכיאטריות, כולל דיכאון וחרדה, כאשר היארעות דיכאון והפרעת קשב, ריכוז/היפראקטיביות נותרה מוגברת באופן עקבי לאורך שנים לאחר האבחנה, כך מדווחים חוקרים מגרמניה במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open.

המחקר הרטרוספקטיבי התבסס על נתוני ביטוח רפואי בין ינואר 2010 עד יוני 2023 להערכת הקשר בין התבגרות מינית מוקדמת מרכזית אידיופטית ובין התפתחות הפרעות פסיכיאטריות.

מדגם המחקר כלל 1,094 חולים עם התבגרות מינית מוקדמת מרכזית אידיופטית (91.3% בנות) להם הותאמו 5,448 ביקורות ללא ההפרעה אשר היו דומים במין, שנת לידה, תקופת ביטוח והשמנת-יתר; המשתתפים במחקר החזיקו בכיסוי ביטוחי רציף למשך לפחות שנתיים במהלך תקופת המחקר.

החשיפה העיקרית הייתה אבחנה של התבגרות מינית מוקדמת מרכזית, כאשר התוצאים הפסיכיאטריים שנבחנו כללו דיכאון, הפרעות חרדה, הפרעת התנגדות והפרעת התנהגות, הפרעת קשב, ריכוז/היפראקטיביות, התנהגויות של פגיעה עצמית והפרעת שימוש בחומרים.

מהנתונים עולה כי באלו עם התבגרות מינית מוקדמת מרכזית תועד סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות מכל סוג, בהשוואה לביקורות התואמות (סיכון יחסי מתוקן של 1.48, רווח בר-סמך 95% של 1.31-1.67).

באלו עם התבגרות מינית מוקדמת מרכזית תועד סיכון מוגבר לדיכאון (סיכון יחסי מתוקן של 1.73, רווח בר-סמך 95% של 1.37-2.20), חרדה (סיכון יחסי מתוקן של 1.45, רווח בר-סמך 95% של 1.16-1.82), הפרעת התנהגות והפרעת התנגדות (סיכון יחסי מתוקן של 1.76, רווח בר-סמך 95% של 1.39-2.23) ו הפרעת קשב, ריכוז/היפראקטיביות (סיכון יחסי מתוקן של 1.53, רווח בר-סמך 95% של 1.27-1.86) בהשוואה לביקורות תואמות.

מניתוח מהלך הזמנים עלה כי שיעורי היארעות הפרעת התנהגות והפרעת התנגדות היו גבוהים יותר עוד לפני אבחנת התבגרות מינית מוקדמת מרכזית; עם זאת, שיעורי דיכאון והפרעת קשב, ריכוז/היפראקטיביות נותרו גבוהים באופן עקבי למשך עד שמונה שנים לאחר האבחנה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי לנוכח ממצאי המחקר, על רופאים המטפלים בצעירים עם התבגרות מינית מוקדמת מרכזית לתת את הדעת לסיכון המוגבר להפרעות פסיכיאטריות באוכלוסייה זו ולקחת בחשבון כי הסיכון נותר מוגבר גם לאחר התנרמלות ההתפתחות המינית.

JAMA Network Open, June 23, 2025

לידיעה במדסקייפ