בגברים בגיל העמידה ובגברים מבוגרים יותר עם היפוגונאדיזם וליבידו נמוך, טיפול חליפי בטסטוסטרון במשך שנתיים לווה בשיפור פעילות מינית, תסמיני היפוגונאדיזם וחשק מיני, אך לא חל שיפור בתפקודי זקפה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים מעטים בחנו את היעילות ארוכת הטווח של טיפול חליפי בטסטוסטרון לשיפור תפקוד מיני ותסמיני היפוגונאדיזם בגברים עם היפוגונאדיזם ואם השפעות אלו נותרות מעבר ל-12 חודשים.
במחקר TRAVERSE (או Testosterone Replacement Therapy for Assessment of long-term Vascular Events and efficacy ResponSE in hypogonadal men) נבחנו השפעות טיפול חליפי בטסטוסטרון על סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בגברים בגיל העמידה ומבוגרים יותר עם היפוגונאדיזם. מחקר Sexual Function Study, שהינו חלק ממחקר המקור, בחן את יעילות טסטוסטרון בשיפור פעילות מינית, תסמיני היפוגונאדיזם, חשק מיני ותפקודי זקפה בגברים עם ליבידו ירוד.
מבין 5,204 גברים בגילאי 45-80 שנים עם שתי מדידות טסטוסטרון נמוכות מ-300 ננוגרם/”ל, תסמיני היפוגונאדיזם ומחלות לב וכלי דם או סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, אשר נכללו במחקר TRAVERSE, 1,161 חולים עם חשק מיני ירוד נכללו במחקר Sexual Function Study. מבין אלו, 587 חולים חולקו לקבלת ג’ל טסטוסטרון ו-574 חולקו לזרוע פלסבו.
התוצא העיקרי היה השינוי מתחילת במחקר במדד פעילות מינית. תוצאים משניים כללו תסמיני היפוגונאדיזם, תפקוד מיני וחשק מיני.
מהנתונים עולה כי טיפול חליפי בטסטוסטרון לווה בשיפור גדול יותר משמעותית בפעילות מינית לעומת פלסבו עם הבדל משוער ממוצע בין הקבוצות של 0.49 (רווח בר-סמך 95% של 0.19-0.79) פעילויות מיניות ביום לאחר 6 חודשים והבדל משוער ממוצע של 0.47 (רווח בר-סמך 95% של 0.11-0.83) פעילויות מיניות לאחר 12 חודשים (p=0.011); השפעות הטיפול נותרו לאורך 24 חודשים.
החוקרים מדווחים כי טיפול חליפי בטסטוסטרון שיפר תסמינים היפוגונאדיזם וחשק מיני, אך לא תועד שיפור בתפקודי זקפה לעומת פלסבו.
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול חליפי בטסטוסטרון בגברים עם היפוגונאדיזם מלווה בשיפור בתסמיני היפוגונאדיזם, פעילות מינית וחשק מיני, אך ללא שיפור בתפקודי זקפה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!