במאמר שפורסם בכתב העת PLoS One מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי רמות נמוכות של אסטרוגן ופרוגסטרון בדם בנשים בגיל העמידה מלוות בסיכון מוגבר לתסמיני דום נשימה חסימתי בשינה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאחר ודום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, חשוב להבין טוב יותר את הסיבות להתפתחות הפרעת הנשימה בנשים לאחר-מנופאוזה.
מדגם המחקר כלל 774 נשים בגילאי 40-67 שנים, אשר השלימו את סקר ה-European Community Respiratory Health Survey בין 2010 עד 2012 במטרה לקבוע את הקשר בין הורמוני מין נקביים ובין שכיחות תסמיני דום נשימה בשינה בנשים.
החוקרים אספו נתונים אודות המשתתפות על-סמך שאלון להערכת הבריאות הנשימתית ואורחות חיים, שאלון שינה, דגימות דם לרמות הורמוני מין ומדדים אנתרופומטריים. המשתתפות דיווחו כי נהגו לנחור במידה ואי פעם נאמר להן כי הן נוחרות. במידה והמשתתפות דיווחו על נחירות, אזי החוקרים השלימו שאלה אודות נשימה לא-סדירה, התנשפויות ונחירות מטרידות.
ניתוח סטטיסטי שימש להערכת השפעה של רמות אסטרוגן ופרוגסטרון בדם על נחירות ותוצאים הקשורים בדום נשימה בשינה.
במדגם זה, 551 נשים דיווחו על נחירות ו-411 השיבו בחיוב לפחות לאחת משאלות ההמשך אודות תסמיני דום נשימה חסימתי בשינה.
בקרב הנשים שנחרו, הכפלת רמות אסטרוגן ופרוגסטרון לוותה בסיכון מופחת לתסמיני דום נשימה חסימתי בשינה. באופן ספציפי, הכפלת רמות 17B-estradiol, Estrone ו-Estrone 3-sulfate לוותה בירידה של 18%, 23% ו-17% בסיכוי לנשימה לא-סדירה, והכפלת רמות פרוגסטרון לוותה בירידה של 12% בסיכוי ליקיצה פתאומית עם תחושת מחנק או התנשפות.
ניתוחים סטטיסטיים נוספים אישרו את הקשרים הללו. בסיכומו של דבר, כאשר נרשמה עליה פי שתיים בריכוז אסטרוגן ופרוגסטרון בדם, הסיכוי לנחירות ירד ב-19% ו-9%, בהתאמה.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לאשר את ממצאי המחקר ומדגישים את החשיבות של פיתוח גישות להפחתת השכיחות הגבוהה והתחלואה הנלווית של דום נשימה חסימתי בשינה, כאשר ייתכן והשפעה על רמות הורמוני מין נקביים עשויה לסייע בהשגת מטרה זו.
PLoS One 2022
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!